אם לעולם המוסיקה הקלאסית היו מאזינות בנות 16, פאזיל סאי היה כנראה אליל (בא?)רוק. יש לו שטיקים ויש לו אחלה שואוו והוא מהפנט בנגינתו (גם מבחינת המוסיקה וגם מבחינה ויזואלית). אין מה לאמר, אם היו יותר פזיל באיים במוסיקה הקלאסית, סביר להניח שהיינו נתקלים ביותר צעירים באולם (באמת היו יותר צעירים באולם אתמול). קשה שלא להעלות את השאלה האם ה"שיק" הטרנדי שלו אינו פוגע באיכות המוסיקה? התשובה, לעניות דעתי, היא לא. היכולת הוירטואוזית והטכנית שלו והרגישות בנגינה, לא אכזבו גם את ה"קשישים" באולם (למה בעצם לשים מרכאות, הם באמת קשישים). בסופו של דבר הוא נתן ביצוע עדין ורגיש ועדיין מלא רגש, עוצמה ופאר לקונצ'רטו מס' 3 לפסנתר ותזמורת של בטהובן.
הערב יופיע פזיל סאי ברסיטל (או כפי שציינו אתמול באולם "סולו רסיטל", כאילו שזה לא היה ברור) עם מבחר סונטות של מוצארט, בטהובן וליסט. הבנתי שיש עדיין כרטיסים, אז רוצו לקנות!
עוד יש לציין את הביצוע המרהיב של התזמורת, בניצוחו הרענן של ג'ורג' פהליבניאן, אתמול לסימפוניה ה-7 של בטהובן (זה היה ערב של האיחוד האירפי שנוגן בו מבחר מיצירות בטהובן), שזה ובצדק, לתשואות רמות מהקהל.
לבקשת הקהל (רחפנית), להלן מספר לינקים להופעות של פזיל סאי (תודה לאל על יוטיוב, אההה?):
לפני 17 שנים. 10 במאי 2007 בשעה 7:36
