מזה זמן מה, אני מקבל הערות שונות על העובדה שעליתי במשקל (בי נשבעתי שהאישה הבאה שתעיר משהו בנדון תזכה לתשובה המחמיאה "טוב, לך יש את ההריון כדי להצדיק את העליה במשקל, זה לא הוגן". זאת ועוד, מסע הדילוגים "נקניקים וודקה" עליו הכרזתי עם חזרתי מחו"ל, מאיים לסתום סופית את הלב שלי ולהגדיל את הכבד שלי למימדים שהופכים אותו לאטרקטיבי מבחינה מסחרית.
במאמר מוסגר יצויין שמזה זמן מה אני נמנע מלבקר את הרופאה שלי, כי אני בטוח שתוצאות בדיקות הדם שלי יעוררו דאגה רבה, אשר תאלץ אותי לוותר על הדברים הטעימים בחיים.
אי לכך, הכרזתי על מבצע "הצל נזיר".
מטרת המבצע: לחתוך בבשר החי (כלומר להפחית את מספר הסטייקים), לחזק את הגזרות החלשות (להתחיל לשעות משהו עם הגוף שלי לפני שהוא מתנוון סופית) וכן, גם להפחית את צריכת האלכוהול (אני מכחיש שכתבתי את המילים הללו, זה כנראה דיבוק).
לשם הצלחת המבצע קבעתי לי מספר יעדים שבועיים ותוכנית ספורטיבית מינימאלית (אני לא אוהב לקבוע יעדים יומרניים ולא ריאלים). אמת, בתוכניות עבר ניכרה בעיה מסויימת בהתמדה. אבל אולי הפעם דברים יהיו שונים. הרי גם בפתחו של בלוג זה, העלתי ספקות מסויימים בנוגע ליכולת שלי להתמיד בכתיבתו ובבינתיים (למעלה משנה אח"כ), הוא עדיין חי ובועט (טוב נו, חי...לא ממש בועט, אולי נבעט).
נו שווין, נחייה (???) ונראה.
לפני 17 שנים. 26 במאי 2007 בשעה 15:42
