כמו בקשר ארוך גם בקשר המתוסבך הזה יש משקעים וזכרונות הן שלה והן שלי... ואחרי כל כך הרבה פרידות הפעם לא חשבתי שתחזור, כבר עברה שנה וחצי ואני יולדת את הבת השניה שלי, היא מתקשרת...
אני אחרי לידה ואין לי כוחות או רצון לזה, היא באה לבקר... כרגיל מלאה במתנות לכולם ובעיקר לי...
מחליפות חוויות ובדקה של שקט אני שואלת למה חזרה ולה אין תשובות פרט לאהבה.. וכשאני מבקשת שתלך אחרי הסבר שאני לא טובה לה היא נעמדת מולי ומתפשטת אומרת שמתגעגעת ומורידה פריט אחר פריט תוך שמסבירה שהפעם יהיה שונה שהפעם לא תעשה טעויות שתקשיב ושהיא מוכנה להכל, אני לא עוצרת אותה, free show, אני בוחנת עד כמה השתנתה ואיפה ואומרת לה, שמנת וממש גדל החזה... הידיים שלה מנסות להחביא אני פוקדת ״תגעי בעצמך״ היא מתחילה, נוגעת בגופה שלה מולי והבייבי החדשה שלי בוכה אני קמה ועוזבת אותה שם הולכת לחדר מוציאה את הקטנה החדשה שלי מהעריסה וכשחוזרת היא עדיין שם, עומדת, עירומה ונוגעת בעצמה... ״תתלבשי טיפשה!״
יודעת שאם לא הייתי אומרת הייתה ממשיכה, היא עדיין שלי ולנצח תהיה.