קצת ממני

קטע,

אני פה כבר זמן מה.. תמיד נשאלת :

"למה עם נשים אין דרך אחרת ועם גברים זה לא משנה?"

פתאום זה היכה בי...

יש משהו בנשים.. משהו לא אמין.. {לא לכעוס! תקשיבו!}

החברה הכי טובה שלך נעלמת כשיש לה חבר..

חברות לעבודה לפעמים יורידו אותך כדי לעלות...

לא רק לעבודה...

ועוד כאלה..

בעוד שעם גברים זה שונה... לפחות לי..

גברים אחרי.. תמיד.. מאז ומעולם... 

כבר בגן היו לי שני חברים... 

בכיתה א' היה אחד שממשיך לחזר עד היום..

מחזרים אחרי, רוצים אותי, 

לא יעלמו לי {לרוב}

יש לי ביטחון מלא בקשרים שיש לי עם גברים.

יכול להיות שגם נותת בהם אמון הרבה יותר מהר מנשים.

אולי בגלל שכל כך בטוחה שישארו לא משנה מה.

גברים נשארים, נשים לא.

אז אולי זאת הסיבה שעם אישה צריכה שתהיה שלי, 

24/7 בלי מגורים, תיידע על הכל, תשאל כשצריך, 

תהיה מתי שארצה איפה שארצה ותעשה בדיוק מה שרוצה.

ממש אטומה לסביבה וקשובה רק לי...

{ברור שמקבלת שגם לה יש חיים..}

עוד לא חפרתי מספיק בלמה כל כך נהנת להכאיב לאישה...

אבל אוחחחחחח כמה שאוהבת.