קצת ממני

לא בטוחה מתי זה די...

כי יש גבולות...

לסובבים אותי..

שזה לכשעצמו מרגיז!

אני ילדה גדולה.

למה צריכה גבולות של אחרים שיעטפו אותי?

למה גבולות של אחרים צריכים להיות גורם משפיע בחיי?

יש לי גבולות משלי, והגבולות שלי הם שלי.

אני לא עוטפת אפחד בהם.

חייה ותן לחיות.

סוג של מוטו..

נכון, חיה חיים משוחררים ולפעמים משוחררים מידי,

אבל זאת אני שחיה אותם!

מאשימה את הנורמות החברתיות..

כי אם הנורמה החברתית הייתה שונה גם הגבולות של רוב האנשים היו שונים.

אז הראש שלי עובד אחרת,

אז אני מאמינה שפנטזיות וחלומות קיימים כדי להגשים.

אז מה?

אז איך יכולה לדעת מתי מותחת גבול שלא שלי?

איך יכולה לדעת מה הסף שבכלל לא שלי?

מתי זה די?

לא מרגישה שמגזימה, מרגישה שחיה.

ומשתדלת לחיות טוב.

-FUCK IT-

-Hakuna Matata-