קצת ממני

כבר שנים שרוצה לרקוד על מדרגות הרבנות... 

אבל, יש ילדים אז מתאמצים ונקרעים וקורעים... 

ואז לפני בערך חצי שנה, אחרי מאמצים מצידי ואחרי נסיונות כושלים מצידו הוא אומר 

״אני לא רוצה זוגיות איתך, אני נשאר רק כדי לגדל את הבנות״

מתאבלת על היחסים, המאמצים, הימים, הכתמים והדרמה האין סופית, נעמדת על הרגליים וחייה לבד ואיתו... גרים בבית אחד חולקים חיים אבל לא בזוגיות... 

עוברת חצי שנה וזהו, הספיק לו, הוא כבר לא רוצה רק לגדל איתי את הילדים... עכשיו הוא לפתע אוהב, עכשיו הוא לפתע מבין שאני חשובה לו, עכשיו הוא ילחם עלינו.

אבל אני כבר התאבלתי על היחסים האלה.. כבר חיכיתי ליום ש״ארקוד על מדרגות הרבנות״ כבר ראיתי את החיים שבלעדיו...

אז הוא מציב לי את מה שאני לא הצבתי לו כשרצה חיי שותפות איתי... או לשקם זוגיות או להתגרש... 

מצמיד אותי לקיר!

אין לי טיפת אמונה שזה יצליח.. הזוגיות.. 13 שנים של אי הצלחה.. מליון הבטחות באויר... היום אלה אותן הבטחות רק שהוא ״מבטיח״ שהן לא באויר... מודה שבעבר פשוט כיבה שרפות והיום רוצה באמת... 

קיבלתי החלטה קשה וגורלית ל 4 נפשות. 

קשה לי מאוד, בעיקר כי אוהבת את האיש הזה, הוא איש נדיר, אבל לא בן זוג :-/,  כי יש עבר ענק יחד, כי מחבר הוא יהפוך אויב ברגע. 

אז נוסעת על ניוטרל... מנסה להשאיר רגשות מאחור...