{16-18.4}
את היומולדת שלי השנה לא תכננתי, לא קבעתי וגם לא ממש רציתי...
התקופה הייתה מזוויעה מלחיצה מגעילה כל כך וכל מה שרציתי היה לילה איתה, להתעורר מולה בבוקר.
זה הכל.
לילה אחד, לפקוח תעיניים ושהיא תהיה שם.
בת 31 ועייפתי מגיל 30, שמחה כל כך להפרד מהסערה שהביא איתה המספר הזה, נכון הסערות האלה הובילו אותי למקום מושלם, נכון בלי הסערות האלה כנראה הייתי ממשיכה לחיות חיים עם מלאאא חסכים אז אין לי תלונות, לא מהדרך ולא מהתוצאה.. מגיעה לגיל 31 עם הלשון בחוץ, עם נשימות כבדות, עייפה כל כך.
נסענו ל3 ימים בתל אביב, הגיעו החברות הכי טובות שלי, היא הכינה לי 31 מתנות, כל אחת מסמנת משהו, לכל אחת הסבר, חלקן העלו חיוך וחלקן העלו דמעה... נהנתי מאוד, יצאנו, השתובבנו, הייתי אני במלוא הדרי... והיא איתי, מטריפה, צמודה, הכי קרוב שאפשר... חזרנו שתויות וחרמניות, אמממ היא אומרת ששלפה את האצבע שלי ממנה... {יכול להיות שנרדמתי באמצע.. לא מודה!} בבוקר כשפקחתי עיניים היא הייתה וזהו, הרגע שחיכיתי לו, והוא הרבה יותר טוב ממה שדמיינתי! נשמתי אותה, נישקתי, חיבקתי!! חצי שנה בצפייה לרגע הזה ויש שאומרים כגודל הצפייה כך גודל האכזבה... אין אכזבה!! הרבה יותר טוב ממה שציפיתי! ישבנו כולנו לארוחת בוקר, היה נחמד.. עייף כזה... אחכ החברות התפזרו והיא ואני נשארנו לטייל :), יחד, לבד, היא ואני ומלאאאאא תל אביבים שניצלו את השמש... כל כך משתוקקות להרגיש כבר שיגרה יחד...
חזרנו לדירה, מרגיש כאילו גרות יחד, נעים, שקט... סדר קל ולמיטה... חושבת שמה שהכי חסר לשתינו זה שעות שינה.. חודשים שיושבות ברכב לילה אחרי לילה רק כדי להיות יחד.. כשהתעוררנו התקלחנו ויצאנו לארוחת ערב מושלמת, אין רגע שסובלת איתה, תמיד טוב, תמיד נעים, תמיד כיף... לא צריכה להיות בעשייה ולא צריכה עוד ריגוש רק שתשב לצידי או עליי או מתחתיי {לא בררנית} חזרנו לדירה ונרדמנו מול הטיוי, למחרת התבטלנו יחד בדירה וניסינו כמה מהצעצועים החדשים.. היא יחד איתם הפכה למשחק הרכבה קשור 😄 שלמות שלי }{
הייתה לי יומולדת מושלמת שלא תכננתי, כל מה שרציתי זה לילה איתה.
לא רציתי חברות, אבל שמחה שהיו :)
לא רציתי משפחה, תכלס אין לי...
בסופש הקרוב היא תחגוג יומולדת, ולה יש.
