לפני 3 שנים. 9 באוגוסט 2021 בשעה 5:53
לפעמים צריך דקה אחת של שקט נפשי
לקום מוקדם לקחת את האופנוע ולסוע לראות את הזריחה במדבר מנקה את הנשמה שלי מחדש
עכשיו כוס קפה
וישר למסעדה 
הכל כחול
החיים דרך המציאות שלילפני 3 שנים. 7 באוגוסט 2021 בשעה 8:20
Tie down that subby! Knots, so many and strong,
Tying rope harness on her body bare,
On moon-white breasts swollen from her master's care
And wealed from tortures made with clothing pegs.
Tether her arms behind; restrain her legs!
How many rope marks have I made on her?
Pinioned and helpless, tied too tight to stir,
Chained to my wall-bolts where a sub belongs.
She has a vision in her sub-space now,
The pirate (played by Johnny Depp of course),
Has tied her to his wheel and now he starts his sport,
Rips off her corset and with a flourish, bows,
And just as he her virtue is about to force ...
Dom says: "Oh damn! This blummin rope's too short!"
לפני 3 שנים. 2 באוגוסט 2021 בשעה 5:23
There’s something so beautiful, so special and and so satisfying about earning that right to stand above her.
To witness her bare self, the girl with the huge heart.
To peel back her layers, to caress the edges, to leave my mark….the sting on her bare ass, a reminder.
It’s not just sex, not just moans, not just marks and smacks and toys. It’s something else entirely. Ethereal. Ascension. Transcendence. Awakening
לפני 3 שנים. 20 ביולי 2021 בשעה 6:57
אני אוהב לקחת חומרי גלם פשוטים
כאלה שכל אחד חושב שהוא מכיר
ולשנות אותם
בעזרת קצת מחשבה והרבה סבלנות
לתת להם מקום להיות אחרים
למתוח גבולות וציפיות
הגאווה כשמנה כזו יוצאת לי מהמטבח
היא הרגשה ממכרת
בתמונה:
טרטר של קולורבי שבושל לילה שלם בציר ירקות
נגיעה של רוטב יוגורט
אבטיח מעושן בעצי חרוב פרוס דק דק
ועלי זעתר טרי וטמין לימוני
לפני 3 שנים. 8 במאי 2021 בשעה 13:05
אני תמיד אהבתי כשהיא היתה חולה כל אביב
זה אולי נשמע מוזר, אפילו אכזרי
אבל אלו היו הימים היחידים שיכולתי לדאוג לה באמת ב100 אחוז...
שהיא היתה משחררת את הצורך לשמור על פסון של חוזק ופשוט לתת את כולה בלי אף חשש שהיא תיראה חלשה
ובהם אני יכולתי להפסיק להיות השולט
ופשוט לדאוג לזו שאהבתי בלי שתחשוב שאני... לא תמיד השולט האכזר
רק שנים אחר זה הבנתי שאין סתירה בין המציאות הזו
שאני עדין רוצה לדאוג ולפנק את זו שאיתי גם עם אני השולט שלה... שזה לא הופך אותו לחלש
ההפך...
זה הופך אותנו לחזקים בהרבה
מתגעגע בימים האלה לדאוג למישהי
לפני 3 שנים. 3 במאי 2021 בשעה 9:00
שנתיים לא כתבתי...
הרגשתי שאת היצירה שלי אני מוציא במקומות אחרים
התמקדתי במסעדה שלי
ואפילו הקמתי עוד אחת קטנה ביפן
ימים מטורפים של 16 שעות מלאים באקשן שלא נגמר
פרסום והצלחה מקצועית שתמיד גורמות לך לרוץ קדימה בלי לעצור לשניה אחת
ואז הקורונה הגיע
והעסקים נסגרו....
חודשים היתי בבית צמוד למחברת
חזרתי לנגן... לכתוב...
לבשל אוכל פשוט
ובעיקר להיזכר מי אני מאחורי ה"שף"
להיזכר מה זה פשוט... להיות פשוט
סוף סוף מרגיש שאני יודע מי אני באמת
למדתי לאהוב את עצמי בצורה אחרת
ויצאתי מהצד השני... אחר... שונה.. גירסה משודרגת
אז תודה למראה הנוראית הזו שהגיעה משום מקום
לפני 6 שנים. 24 בספטמבר 2018 בשעה 12:43
חמישה ימים של עבודה, סבלנות ודיוק.... ניסוים וכשלונות רבים מספור .
כל זה שווה בשביל השליטה שהאוכל שלי נותן על מול הסועדים במסעדה.. לראות אותם מתענגים על כל ביס ולומדים בגופם תחושות חדשות
מאוהב כל יום מחדש
לפני 6 שנים. 27 ביולי 2018 בשעה 14:35
תמיד חיי היו קיימים מסביב ליצירה.
בתקופות הקדומות היתה זו כתיבה
לאחר מכן הגיע תקופת הגיטרה והמפוחית והופעות על מול מאות אנשים.
היום זה המטבח, כל מנה שיוצאת ללקוח היא חלק מנשמתי ..ואין יום שלא יוצר מנה חדשה.
אני עטוף ביצירה!
אז למה ליבי מתגעגע כל כך ליצירה הפשוטה של חבלים על גופה של בחורה שאוהב...לוחצים ומשאירים להם ציורים אדומים בבשר.. מסמנים את הקנבס האנושי כשלי
לפני 6 שנים. 8 ביולי 2018 בשעה 13:12
בימים אלו אני יוצר משהו חדש בעולם הקטן שלי
סוף סוף מסעדה משלי שמראה כל חלק ממני בלי טיפה של מעצורים או משחקים
עיצבתי בעצמי את המקום, מכיסאות העור ועד המראות נמצאות בכל מקום
את מדי הטבחים בחרתי בעצמי וכמובן מדי השף שלי ...
מוזיקת בלוז עתיקה תמיד מתנגנת לה ברמקולים
והאוכל המעושן והאלגנטי יוצא מושלם כל פעם
הבעיה?
יש סיכוי שהמקום הזה מוציא אותי מארון הBDSM (עד כמה שאני בכלל בתוכו)
ארבע אורחים שונים בסופש שאלו אותי אם היתי בדאנגן או אם אני משתמש בשוט על הטבחים
מלצריות קוראות לי מיסטר גריי...
ולא,לא סיפרתי לאף אחד..כניראה זה חלק ממני
לפני 6 שנים. 17 באפריל 2018 בשעה 6:05
5 חודשים היתי בארץ זרה...
5 חודשים שבהם ראיתי בעיקר לבן ונשים פשוטות שמהיום שנולדו מספרים להם שהגבר יותר טוב בהם, יותר חזק מהם...
ולמרות שזה נשמע גם עדן לכל דום.. רק התגעגעתי יותר ויותר לאישה חזקה שבוחרת לתת את עצמה ואת השליטה בה מודעת.
אני מניח שהם צדקו "רק אישה חזקה יכולה לעמוד ליד גבר חזק" במקרה הזה מעדיף שהיא תהיה כל ארבע... אבל הקונטקסט נשאר אותו דבר.