הכל כחול

היה לה פטיש נהדר לחבלים שמשאירים סימנים בבשרה...

בלילות החורף הקרירים היתי משקיע שעות בלעצב את התנוחה הבאה שלה נועל אותה בעזרת חבלים בצבעים שונים 

לוקח את הזמן שלי גם כשנשימתה  נהיתה עמוקה והטיפות שנזלו מגופה לא השאירו ספקות...

הילדה מיוחמת 

הקולר שלה שימש לי לעוגן ממנו תמיד היתי מוציא חבל ראשון מושך את הראש לזווית הנכונה בשבילי

משם מסביב לשידיה החצופים לוחץ אותם קצת ועל הדרך מתעלל בפיטמות ...

החבל המשיך את מסעו במורד גובה מצמיד את ידיה ביחד מאחורי גבה מעביר אותה לתנוחה שלא נותנת לה מנוחה ..

וגופה ממשיך לנזול...

במורד האגן ובין הישבנים החבל עבר לו מבקר את הרטיבות לרגע קל ואז מפריד את רגלייה מגלה את כל הטוב שיש לעולם אכזר זה להציע....

וככה הראש צמוד לריצפה והישבן באוויר...רגלים וידים בזווית המושלמת ...בשבילי

ככה אני רוצה אותך 

פתוחה ומוכנה 

וככה אני אתן לך את כולי מענג ומכאיב לך 

מחכה למסע הבא שהחבל יעשה

אני יודע למה את זקוקה 

אני יכול להרגיש את זה דרך כל מילה שאת כותבת לי....

את היד החזקה שתידע לקחת אותך גם כשאת לא בטוחה

את האדם שיקח את הפחדים הטיפשים שלך לעצמו ויהפוך אותך לשלמה

ואני רוצה לחשוב שאני אותו אדם

שאוכל לעטוף אותך בעוצמה ששמרתי כל השנים רק לך 

שידע מתי להוריד אותך על ארבע ולהשתמש בך בלי טיפה רחמים 

ומתי ללטף כל חלק בגופך ברוח והגנה אמיתית

אני רוצה להפוך אותך לשלי 

חור חור בגופך לכבוש כמו מבצר שמור 

ולאט לאט להגיע לליבך הכל כך מפוחד לתפוס אותו בידי ולהגן עליו מכל הרע בעולם.

ואת?

את פוחדת מסיבות טיפשיות שאנשים מאז ומתמיד הכניסו בך..

אל תתני לזה לשלוט בך

תני לי לקחת אותך איתי למסע לעולם שלי בו תהיא המלכה והשיפחה התמידית 

ניפגשנו באתר תמים לחלוטין

היא היתה צעירה ממני במספר שנים לא קטן 

עדינה כל כך בעלת אור לבן כמו ששילגיה היתה יכולה לחלום עליו

שבועות שלמים לקח לי לשכנע אותה להיפגש

לילות שלמים לקח לי לכבוש את ליבה

הכל היה שווה בשביל לראות את הציורים האדומים שהיתי משאיר על ישבנה

את סימני החבלים על גובה העירום

להרגיש אותה בפעם הראשונה בחייה משפריצה ואז במבט של הלם ומבוכה מתחננת לעוד...

היום היא רחוקה ממני

ברחה לה לארץ אחרת להמשיך את חייה 

ולפעמים בלילות קרים במיוחד אני מתגעגע לצייר על העור הלב הזה עוד ציור אחד

במשך שנים חשבתי שאני רוצה כלבה...

ככה תמיד קראתי בספרים, ככה תמיד אנשים סיפרו לי שזה הולך.

בזמן האחרון בא לי חתולה...

אחת שתסתובב בבית לבושה נזב 

קערת אוכל מלאה בקצפת

שתתפנק עלי ובוא זמנית תידע את מקומה 

שאוכל ללטף אותה במשך שעות ואז להשתמש בה כפי שנוח לי...

בא לי חתולה

אני לא אוהב לשחק משחקים...

לא אוהב את כל ההצגות שמופיעות להם במוקדם או מאוחר

אני הולך להגיד לך מה אני רוצה

אני מצפה ממך להגיד מה את צריכה

ואני מבטיח לך שאתן לך כל מה שאת צריכה

יגן עליך מהעולם האכזר

יגרור אותך למקומות שמעולם לא חשבת שתבקרי בהם

ימשוך את הגבולות שלך עד גבול השבירה וישמור עליך כשהגבול ימתח

אהיה שם אחרי עם החיבוק הגדול שלי 

לעולם לא שופט

בתמורה לזה אני מצפה רק לדבר קטן אחד...שתהיא שלי ללא פשרה 

ללא משחקים 

ללא הצגות...

ולא ילדתי שלא שלי ....אני לא חושב שזו בקשה מוגזמת מידי

אצל רוב האנשים הפחד הוא השולט האמיתי

הוא זה שעוצר אותנו מלהגיע לאיפה שאנחנו רוצים

הוא זה שקובע לנו מה ללבוש בבוקר

או עם מי לישון בלילה

לפני שנים היתי פחדן גדול....אפילו סיכונים קטנים בחיי לא לקחתי..הפחד מהתוצאה שלט בי באופן מושלם.

ואז יום אחד כשבחורה יפה מולי...הבנה פשוטה ניכנסה לראשי הדפוק:

תחשוב על הדבר הגרוע ביותר שיכול להיות..

אתה מקבל אותו?

אז מה הסיכון בעצם?

מאז חיי השתנו מקצה לקצה

מאדם מופנם שקט ובישן נהיתי בעל ביטחון 

לא נתתי לפחד מעולם לשלוט בי עוד....למדתי אני לשלוט בו

מלעזוב תואר וקרירה מבטיחה לטובת המטבח.

לסוע לטייל בארה"ב ללא שום תוכנית או כיון..

ועד הקבלה של עצמי בעולם האפל הזה שלנו....

כל הדברים האלה (ורבים אחרים) לא היו קוראים אם היתי ממשיך לתת לפחד לשלוט בי...

אז שולטים 

ונשלטות

תשלטו בפחד שלכם...קחו סיכונים...תתפסו את החיים בביצים ואל תשחררו עד שהמלאך השחור מגיע לאסוף אותכם לעולם הבא!

השבוע חגגתי יום הולדת 32...

ובשונה מכל שנה שעושה ארוחה גדולה (שכמובן אני מבשל) החלטתי לקחת קצת זמן לעצמי...

שכרתי לי מקום בכפר קטן ליד פריז...רק יער לכל כיון אפשרי .

כל בוקר לקחתי אופנוע ששכרתי שם ויצאתי לטייל לא יודע לאיפה יגיע ומה באמת מחפש..

שעות ראיתי רק ירוק ואת האנשים בעלי החיוכים הגדולים ביותר בעולם...

אכלתי אוכל פשוט בכפרים קטנים...

ישבתי בפאב קטן על קצה נהר...

והכרתי בחורה צרפתיה מדהימה שהחוסר ידע שלה באנגלית ושלי בצרפתית לא עצרו אותנו לשניה..

זו התחלה לשנה חדשה ויחודית 

כל גופי ונשמתי מראים את זה...

עכשיו רק לחכות לראות מה יביא השלב הבא 

זה היה ב2012

כמה חודשים שאנחנו בקשר מוזר כל שהוא...

ניפגשים כל כמה ימים לסקס מטורף ושיחות עד הבוקר...לימדתי אותך לבשל...את לימדת אותי להנות ממוזיקה קלסית.

סינרגיה של טירוף מוחלט...

ואז משום מקום הפיסבוק המקולל הזכיר לי שבעוד יומים את חוגגת יום הולדת...

הגלגלים התחילו לעבור בצורה מידית מחפשים אחרי המתנה המושלמת לצעצוע מושלם

אז נזכרתי בפנטזיה שלך "סקס בקולנוע"...דיברת על זה כל כך הרבה פעמים....כל פעם בערבוב של תשוקה ופחד...

הזרע נטמן...ההחלטה התקבלה

הזמנתי לנו כרטיס ל"הוביט" יודע שהסרט ארוך מספיק כדי לבצע את זממי

כמו תמיד נגשנו לנו לשירותים בקומה השניה לסקס מהיר לפני סרט של שלוש שעות 

וכמו תמיד איתך היד שלפתה את פייך לא היתה חזקה מספיק לעצור את הצעקות....

אבל הפעם לשם שינוי...לפני שהחזרתי את התחתונים שלך למקום...דחפתי לחור האחורי שלך פלאג קטן...בלי הכנה יודע שאת כבר מורגלת לצעצועים שלי..וויברטור קטן נדחף לחור הרטוב שלך ...החוט והשלט בידי.

הסרט התחיל 

האולם מלא עד אפס מקום 

ואנחנו בשורה האחרונה....כל כמה דקות אני שואל אותך שאלה....כל פעם שהתשובה שלילית אני מעלה את מהירות הויברטור

אני יכול לראות אותך זזה מצד לצד מנסה לגרות את הדגדן שלך בין רגליך 

אני מניח את ידי על ירכיך עוצר אותך...את יודעת שתגמרי רק כשאני ירצה....ויש זמן רב עד שאני ירצה...

שעה וחצי אני משגע אותך ..מביא אותך לקצה פעם אחרי פעם...בודק כל כמה זמן מה מצב הרטיבות שלך ..מרגיש את השימלה נרטבת לה לאט לאט.

הפסקה...

כל האולם מתרוקן אבל אנחנו נישארים ישובים

אני מורה לך להתיישב עלי מלקק את הנקודה בצואר שמטריפה אותך...

פותח את הרוכסן מוזיז את התחתונים הצידה ופשוט ניכנס לתוכך...

לאט לאט את זזה עלי 

אני יכול להרגיש אותך גומרת ...יכול להרגיש את הגינס שלי נרטב ממך

אנשים מתחילים לחזור 

זוג מבוגר מסתכל עלינו תלחשש

ואני בתוכך לעוד כמה שניות....עד שמשחרר אותך לעוד שעה וחצי של התעללות

מזל טוב יפתי

משום מקום היא הגיע...

קטנה כל כך על גבול הנערית,לבושה בשימלה שחורה ארוכה המחביאה את המציאות מהעולם הגדול

הכרתי אותה במקום לא מקום בעולם הוירטואלי..תמימה כל כך.

שעות רבות עברו עד שהיא בטחה בי...סיפרה לי את מה שעובר לה בראש כשכולם ישנים...

היא סיפרה עלי על הפעם ההיא שחבר של אח שלה העביר ידו על גופה בזמן שכולם בארוחת לילה הסדר

על הפעם הראשונה במקלחת שהיא הרגישה מה זה באמת להיות אישה

ועל הפחד והרעד שעובר בגופה כל פעם שאנחנו מדברים 

ואני כמו ספוג ביליתי לילות שלמים בלקבל אותה...להקשיב ללמוד ולתכנן את היום שהוירטואליות תהפך למציאות.

כשראיתי אותה בשימלה השחורה הארוכה כמעת ולא הצלחתי לעצור את עצמי...

בקרוב היא תהיה שלי

חודשים רבים עברו עד שהבקרוב נהיה למציאות 

ואני לקחתי את הזמן נהנה מהתהליך...מהרעד שעבר בגופה בפעם הראשונה ששפתי נגעו בה..

בפעם הראשונה שהבאתי אותה לגמירה על אצבעותי

לאט לאט נתתי לה מקום להיות מי שהיא היתה באמת..לעולם לא שופט תמיד מוכן לקבל....ולאט לאט היא הבינה שהיא שלי מראש ועד זנב.

ידי הדריכו אותה בעולם הכאב

לשוני בעולם העונג

כשבפעם הראשונה היא בילתה את הלילה הרגשתי אדם מאושר...והיא קשורה למיטה הרגשה את אושרי פעם אחר פעם....

הכל ניגמר בלילה גשום שקיבלתי טלפון מחבר קרוב שאף אינו יודע על מה אנחנו באמת...

היא לא עוד נקטפה בתאונה טיפשית בדרך לחתונה של חברים ....

היא לעולם לא עוד 

אנחנו לעולם לא עוד

אבל תמיד ישאר בך משהו בי

ויודע כמה את היית רוצה להיות שם כשאמצע את הזו...זו שלעולם לא תחליף אותך...אבל גם תגרום לי להיות מאושר

חזרתי..

תאמת מעולם לא הלכתי ...אבל כל כמה זמן העבודה והחיים מחוץ לאתר הזה לוקחים שליטה על חיי.

קרוב לשנה לא היתי כאן...

וזו הייתה שנה מדהימה...משולבת באהבה תשוקה וכאב רב..

אבל יותר מהכל זו היתה שנה של למידה..של התפתחות אישית

למדתי לשלוט על עצמי ברמות שלא ידעתי שאפשרי...לשלוט על עוצמה שנימצאת תמיד במקום המסתורי הזה במוחי..

למדתי להעביר את הטירוף הזה למקומות בריאים יותר לבנות על הטירוף הזה מגדלים של יצירה ואומנות

אני חושב שזו הסיבה העיקרית שחזרתי לכאן...

לירן גירסה 2.0 מוכנה לשידור:)