היה לה פטיש נהדר לחבלים שמשאירים סימנים בבשרה...
בלילות החורף הקרירים היתי משקיע שעות בלעצב את התנוחה הבאה שלה נועל אותה בעזרת חבלים בצבעים שונים
לוקח את הזמן שלי גם כשנשימתה נהיתה עמוקה והטיפות שנזלו מגופה לא השאירו ספקות...
הילדה מיוחמת
הקולר שלה שימש לי לעוגן ממנו תמיד היתי מוציא חבל ראשון מושך את הראש לזווית הנכונה בשבילי
משם מסביב לשידיה החצופים לוחץ אותם קצת ועל הדרך מתעלל בפיטמות ...
החבל המשיך את מסעו במורד גובה מצמיד את ידיה ביחד מאחורי גבה מעביר אותה לתנוחה שלא נותנת לה מנוחה ..
וגופה ממשיך לנזול...
במורד האגן ובין הישבנים החבל עבר לו מבקר את הרטיבות לרגע קל ואז מפריד את רגלייה מגלה את כל הטוב שיש לעולם אכזר זה להציע....
וככה הראש צמוד לריצפה והישבן באוויר...רגלים וידים בזווית המושלמת ...בשבילי
ככה אני רוצה אותך
פתוחה ומוכנה
וככה אני אתן לך את כולי מענג ומכאיב לך
מחכה למסע הבא שהחבל יעשה