לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

העולם הפנימי

הרבה זמן חשבתי להתחיל לרשום על אה ועל דה והחלטתי שהגיע הזמן לתת לזה צאנס
לפני חודש. יום ראשון, 26 באפריל 2026 בשעה 17:08

מזל שהיא סומכת עליי מספיק כדי לצאת איתי ליער.


לא סתם טיול – סשן אמיתי, באמצע הטבע, רחוק מכל קירות ומטות. רק אנחנו, העצים, הרוח הקלה והסיכון הקטן שמישהו יעבור (גם אם בחרנו מקום מבודד לגמרי).


הגענו אחרי הליכה קצרה בשביל צר. השמש כבר נמוכה, האור זהוב בין העלים. מצאנו עץ גדול, חזק, עם גזע ישר ופחות ענפים נמוכים. "כאן," אמרתי לה בשקט. היא הסתכלה עליי בעיניים בוהקות – תערובת של התרגשות וקצת פחד נעים.


הורדתי לה את הבגדים לאט, אחד אחד, עד שהיא עמדה עירומה לגמרי. העור שלה קיבל צמרמורת מהרוח הקרירה. "ידיים למעלה," פקדתי. היא הרימה אותן בלי מילה. לקחתי את החבלים – קלילים אבל חזקים, כאלה שלא משאירים סימנים אם לא רוצים – וקשרתי את מפרקי הידיים שלה לענף גבוה מספיק כדי שהיא תצטרך לעמוד על קצות האצבעות, אבל לא יותר מדי. הגוף שלה נמתח יפה, הציצים התרוממו, הבטן נשמה מהר.


"בוקר טוב, אדוני... זאת אומרת, יום טוב," היא לחשה בחיוך קטן.


בדקתי את הקשרים פעמיים – בטיחות קודם כל. אחר כך עמדתי מאחוריה, לחשתי באוזן: "היום את שלי, כאן, בטבע. אין מיטה שתסתיר אותך. כל צליל, כל תנועה – הכול חשוף."


התחלתי בליטופים. ידיים על הגב, על הירכיים, על התחת הסקסי הזה. הרוח עזרה – כל משב גרם לה לרעוד קצת יותר. לקחתי נוצה קטנה (או פשוט עלה רך) והעברתי אותה לאורך עמוד השדרה שלה, יורד למטה עד בין הרגליים. היא כבר התחילה להתנשף.
ואז עברתי לשוט. קל בהתחלה – מלטף, מצליף קלות על הירכיים, על התחת. הצליל של השוט בין העצים היה שונה, חד יותר, כמו חלק מהטבע. היא זזה, מתפטלת קצת, אבל החבלים החזיקו אותה במקום. "צבע יפה מתחיל להופיע," אמרתי לה וחייכתי, רואה את האדמומיות העדינה על העור.
הרמתי לה את הרגל האחת בעדינות, קשרתי אותה הצידה לענף נמוך יותר, פותחת אותה. עכשיו היא חשופה לגמרי – הרוח נגעה בה ישירות, והיא כבר רטובה.

הכנסתי לה את הויברטור הקטן, הפעלתי על נמוך. "תחזיקי אותו בפנים," אמרתי. היא גנחה בשקט, "כן אדוני..."
עמדתי מולה, נישקתי אותה עמוק, משך בשיער בעדינות לאחור, חושף את הצוואר. נשכתי קלות, ירדתי לציצים – לשון על הפטמות הקשות מהקור ומההתרגשות. היא התחילה להתחנן: "תיגע בי... כנס אליי..."
לא מיהרתי. סובבתי אותה קצת (כמה שהחבלים אפשרו), נתתי עוד כמה ספנקים חזקים יותר על התחת, שמעתי אותה צורחת קצת – אבל ביער זה נשמע כמו חלק מהרוח. אחר כך הוצאתי את הויברטור, עמדתי מאחוריה והכנסתי לה לאט, עמוק. הזין שלי היה קשה כמו אבן מהמראה שלה קשורה לעץ, עירומה, מתנשפת.
זיינתי אותה בקצב איטי בהתחלה, נהנה מהתחושה של הגוף שלה נמתח, מהריח של האדמה והעצים מעורבב עם הריח שלה. הגברתי, מחזיק במותניים, מרגיש איך היא נוזלת, גומרת פעם אחת ואז שוב, צועקת "תודה אדוני" בין גניחות.
כשהרגשתי שאני קרוב, יצאתי, סובבתי אותה בחזרה מולי והתפרקתי על החזה והבטן שלה – זרע חם על עור קריר מהרוח.


שנינו התנשמנו. הרמתי לה את הראש בעדינות, נישקתי אותה ארוכות. "את מדהימה," לחשתי. אחר כך שחררתי אותה לאט, בדקתי את הידיים, עיסיתי קצת, עטפתי אותה בשמיכה שהבאנו. ישבנו על השמיכה, חיבקתי אותה חזק, נתתי לה מים, שוקולד, חום.
"בוקר טוב... או בעצם, יום טוב בטבע," היא אמרה בחיוך עייף ומאושר.
תודה אדוני, היא הוסיפה בשקט, ונשענה עליי.


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י