לפני 3 שנים. 5 בנובמבר 2021 בשעה 12:43
לנשלטות יש חיים קלים וחסרי דאגות.
בסה״כ יש לנשלטת אחריות אחת, שאלה אחת, שהיא צריכה לקבל ולענות עליה.
היא נתקלת בה לראשונה בכניסה לקשר, והיא צריכה להחליט האם להיכנס אילו, האם היא רוצה להיות כלבתו של אותו אדון. היא צריכה לבחור להעביר את השליטה על עצמה לאותם ידיים חזקות שהיא בוטחת בהם, ויודעת שלעולם לא יתנו לה ליפול.
ומשם, היא כל יום בוחרת האם להישאר או ללכת. אבל כאן זה נגמר. מכאן הכח, השליטה ובעיקר האחריות נמצאת אצל השולט. הוא יכול לשחרר לה את הרצועה ולאפשר לה לקבל החלטות במקומות שבהם הוא מרגיש נוח עם זה. והיא... היא יכולה לבקש, להתחנן, להתאונן ולהראות את מורת רוחה אבל בסוף היא יודעת שההחלטה לא שלה אפילו לא ההחלטה עליה עצמה.
אולי זה ניראה שלא קל לוותר ככה על שליטה, אבל הרבה יותר קשה לקבל כזאת אחריות. אבל מי עושה רק את מה שקל?!
