סוף יום, אנחנו נכנסים למיטה אחרי ערב מלא שיחות עומק, קירבה ומגע, ולי כבר מתגבש רעיון בראש. היא שוכבת על הגב ואני צמוד אליה, מושך לה את השמלה למעלה ומבקש ממנה להתחיל לגעת בעצמה. היא מתחילה ואני נותן ללשון שלי להטריף אותה בין הרגליים. היא עוצמת עיניים ונוסקת לגובה. לבסוף אני נשכב לידה, מביט בה נוחתת חזרה לכאן ועכשיו. היא פותחת עיניים ושואלת איך זה מרגיש לענג אישה ואיך בכלל אני יודע לעשות את זה (כל כך טוב). שמחתי על השאלה האותנטית והאינטימית. אמרתי, תוך כדי שהאצבעות שלי מתחילות לטייל בתוכה, שזה די פשוט לענג אישה, כל מה שצריך לעשות זה רק להיות קשוב. אין ״מוב״ שעובד על כולן, כל אישה שונה. אז מנסים הכל מהכל ובהדרגה. קצת לאט וקצת מהר, לרגע חלש ואחר כך חזק יותר, לפרקים שיטחי וחיצוני ולפרקים עמוק ופולש. אני מדבר ו״מדגים״ עליה הכל במקביל כך שהמילים שלי המציאות שלה מתערבבים. מה שחשוב, אני מוסיף, זה להרגיש מה כל דבר עושה לך. לשמוע את הנשימות שלך ואיך הן משתנות, לראות את המבט שלך ומתי העיניים שלך נעצמות, לעקוב אחרי השפתיים שלך, לראות מתי את מלקקת אותן, מתי הן נפתחות קלות ומתי את בולעת רוק. לחוש את הגוף שלך, מתי הוא מתכווץ, מתי הוא נרפה ומתי הוא רועד במיני תנועות כאלו. הגוף שלך מספר לי בשפה כל כך יפה מה עושה לך טוב כך שאין צורך שתדברי במילים, וככל שאני מקשיב לו יותר כך אני והוא מתחברים יותר עד שלבסוף אנחנו מגיעים לסנכרון מושלם.
אני שותק כמה דקות, נותן לגופים שלנו לזרום ביחד באותו סנכרון מדהים, מתענג על התחושה שלה מתכווצת וגומרת על האצבעות שלי, פעם אחרי פעם אחרי פעם.
זאת רק ההתחלה, אמרתי, עכשיו הגוף שלך לומד לסמוך על הסינכרון שלנו, והחומות והמחסומים שלו מתפוררים. בנקודה הזאת הגוף שלך כבר מובל ולא מוביל, הוא מגיב ועוקב אחרי התנועות שלי. תוך כדי דיבור אצבעותיי מגבירות קצב ונשימותיה מאיצות בתזמון מושלם, וכשהאצבעות מאטות גופה נרגע ונרפה במקביל. את רואה, אני עכשיו שולט בגופך, מתי תשפריצי, אומר ומביא אותה להשפרצה תוך 10 שניות. וגם מתי תגמרי, ומרגיש אותה גומרת עוד לפני שסיימתי את המשפט.
הגוף שלך עכשיו לגמרי בשליטה שלי, כל שנותר לך לעשות הוא לשחרר ולהנות. ראיתי אותה מרימה קצת את הראש למעלה ועוצמת עיניים. ידעתי שעכשיו היא המריאה לספייס שלה. המשכתי להוביל אותה בגלים חוזרים של רגיעה, השפרצה, גמירה. ופתאום, ברגע אחד היא התחילה לבכות. לא עצרתי רק הרפיתי קצת, התקרבתי ולחשתי לה תבכי, זה בסדר תני לזה לצאת. המשכנו עוד קצת אחרי זה ועצרנו.
חיבקתי אותה חזק. לקח לה כמה דקות טובות להסדיר נשימה ולנחות אלי בחזרה.
היה לה מבט בעיניים שאני כל כך אוהב, מבט של ״בא לי לטרוף אותך ולעשות כל מה שיעשה לך טוב״. אז לסיום אמרתי, עכשיו לא רק הגופים שלנו מסונכרנים, אלא גם הנפשות שלנו. נשכבתי על הגב ונתתי לה לקחת את זה מכאן...
❤️