את שוכבת על הבטן, כל יד ורגל קשורה לפינה אחרת של המיטה. אני פותח לאט את הדלת ומאפשר לאור לחדור לחדר החשוך. את רואה את הצללית שלי בדלת כשאני נכנס. אני מת על זה שאין לך מושג כמה זמן את כבר קשורה ככה. את רואה שאני נכנס ויוצא מהחדר, מביא כל פעם משהו אחר שלרוב את לא מצליחה להבין מה זה מהזווית ראיה שלך. ואז את שומעת אותי מדליק נר עם מצת ואני יודע שאת יודעת שזה לא בגלל שאני במצב רוח רומנטי.
מיד 2 קוביות קרח מונחות על כפות רגלייך ומחליקות לאט לאט למעלה. שוק, גומץ, ירך, ישבן ודרך עמוד השידרה עד לצוואר. הגוף שלך רועד בחינניות ברעידות קטנות מהקור. משם הקרח ממשיך להחליק ביסודיות על כל שיפול וקימור של גופך. תענוג.
לאחר שהקרח נמס כולו, ורק הידיים שלי נשארות מחליקות על גופך, מרגישות אותו, מחממות אותו, מאזנות אותו בחזרה. את מקבלת קובית שוקולת לפה עם הוראה פשוטה ״רק למצוץ, לא ללעוס״. הגוף שלך נרגע קצת וזה בדיוק הזמן שאני בוחר להביא את הנר ולטפטף לך שעווה רותחת לאורכו ורוחבו של גבך. הטיפות הראשונות מוציאות ממך הנאחות של הפתעה וכאב. אך עם הזמן את מתרגלת לזה, וכשאת מתרגלת אני משתעמם. מכבה את הנר ומביא את גלגל הקוצים. עובר איתו על כולך, לזה את לא מצליחה להתרגל ואני מוצא את עצמי מרחף על גופך, משייט מצד לצד, מצייר כמו אומן על הקאנבס המושלם בעולם, מרגיש את כאבך בקולך, בתנועות גופך. וכשאת כואבת, הלב שלי חוזר לנשום.
כשאני מסיים עם הגלגל, אני נשכב עליך, מרגיש את הנשימות שלך ונותן לך לרחף בספייס שלך כמה דקות. אני מכניס לך עוד שתי קוביות שוקולד לפה, יודע שאני לא צריך להסביר לך שוב מה לעשות איתן. אני ניגש להביא את שני הדברים האחרונים להערב. הראשון וויברטור שמופעל ומוכנס לך עמוק לכוס הרטוב והחם שלך ונשאר שם. השני, בקבוקון סיליקון שמתוכו זילפתי כמות יפה על הרקטום שלך. סיליקון שהוחדר לך לתחת עם האצבע, מכין אותך לאנאלי ששנינו כל כך מצפים לו כבר. אני נכנס לך לישבן שעוטף אותי כל כך צפוף. את מתקפלת מכאב אבל מבקשת חזק יותר ויותר. מהר יותר יותר. הכל יותר ויותר ויותר. עד להתפרקות הבילתי נמנעת והכל כך מספקת בתוכך. אני יוצא ורואה איך הגמירה שלי נוזלת מהתחת שלך ישר על הוויברטור שעוד רוטט בך. אני משאיר אותך ככה עד שאני חוזר מהמקלחת ורק אז משחרר אותך.
כלבה מושלמת שלי.
