את ענת הכרתי לפני כחודשיים כשביקשה ממני סיגריה מהמרפסת (שני פירסומים אחורה בבלוג). מאז פיתחנו ריטואל דיי קבוע. אנחנו ניפגשים בערבים לסיגריה אצלי במרפסת. סיגרית סוף יום עבודה שלי וסוף או תחילת יום העבודה שלה (היא ממלצרת במשמרות). מעשנים לנו סיגריה, מדברים על היום שהיה, היום שיהיה או סתם מדברים. כשהסגריות נרדמות במאפרה השיחה מסתיימת והיצרים מתעוררים. מפעם לפעם הובלתי אותה יותר ויותר פנימה לעולם השליטה שכל פעם היא משחררת ונכנעת יותר.
בשישי האחרון קיבלתי ממנה הודעה ״השותפה שלי ירדה לים המלח, רוצה לקפוץ אלי לסיגריה ה-17״. אולי פה זה המקום להסביר למה לסגריות יש מספרים. בסיגריה הראשונה שנתתי לה, שאלתי בצחוק אם היא מתכוונת להחזיר לי אותה. מאז היא החליטה לספור את כל הסיגריות שאנחנו מעשנים יחד שהיא תדע בסוף כמה היא חייבת להחזיר לי. דיברנו בעבר על איפה היא גרה ועל השותפה שלה אבל עוד לא הייתי אצלה והרעיון דווקא מצא חן בעיניי. עניתי ״אני אבוא ב21:00, תשאירי את הדלת פתוחה ותחכי לי כמו שאני אוהב״. היא ידעה כבר ש״כמו שאני אוהב״ זה אומר לבושה רק בתחתונים וחזייה שחורים ונעלי עקב, על הברכיים כשהיישבן מונח על העקבים, הגב זקוף אך הראש מושפל והיידים מאחורי הגב.
20:59 נכנסתי לבניין שלה. הכלבה גרה קומה שלישית בלי מעלית (לא יודע למה זה כל כך מעצבן אותי שאני יודע שזה לא שהיא עושה לי את זה דווקא). 21:00 פתחתי את הדלת לדירה שלה. היא חיכתה שם, בדיוק כמו שביקשתי, במרכז הסלון. מסביבה ארבעה נרות על הריצפה כמו יוצרים מרובע שהיא כלואה בתוכו. הספה והשולחן, שכנראה נמצאים בדרך כלל במרכז הסלון, צמודים לקיר כשהשולחן הפוך על הספה. מה שפינה מרווח מאוד גדול במרכז החדר. נכנסתי לדירה וסגרתי אחרי את הדלת. הדליקה אותי העובדה שהיא לא הרימה את מבטה לרגע ובעצם זה יכול להיות כל אחד אחר אצלה בדירה עכשיו.
לפני שניגשתי אליה עשיתי סיבוב בדירה. מטבח, מקרר, מקלחת ואז לחדר שלה. היה קל לזהות שזה החדר שלה ולא של השותפה, כי היה לה צעיף של בארסה תלוי מעל המיטה. נושא שעלה באחת השיחות-סיגריה שלנו. בחדר שלה לקחתי קצת יותר זמן. נהנתי ללמוד אותה דרכו, להסתכל לה בתוך הארונות והמגירות. נהנתי יותר לדעת שהיא שומעת אותי עושה את זה אבל יודעת שאסור לה לזוז לפני שאני משחרר אותה.
חזרתי לסלון ונעמדתי מולה בתוך ריבוע הנרות. אחזתי לה את הסנטר בעדינות והרמתי לה את הראש עד שהמבטים שלנו ניפגשו. ״יש לך פה אחלה דירה״. היא חייכה שהבינה שאני מחקה אותה. ניגשתי למטבח, הבאתי כיסא ומאפרה והתיישבתי בערך מטר וחצי ממנה. מביט בה שלפתי סיגריה אחת מהקופסה שבמעיל ואמרתי ״זאת תחרות. אני צריך לגמור את הסיגריה ואת צריכה לגמור...״. נשענתי אחורה על הכיסא והדלקתי את הסיגריה. היא הבינה מיד מה לעשות והתחילה לאונן מולי. יד אחת משחקת בדגדגן. יד שניה מלטפת וצובטת את הפטמות. הרגליים שלה נפתחו לפיסוק רחב והראש שמוט לאחור. ולמרות שעישנתי לאט, נהנה מכל רגע, היא לא הספיקה לגמור שהסיגריה נכבתה. מה שהשאיר אותה חרמנית, רטובה ונתונה לחסדיי. בדיוק כמו שרציתי אותה ברגע הזה.
״על ארבע, עם הישבן אלי״. ניגשתי אליה מאחורה והוצאתי מהכיס של המעיל שלי Ben Wa Balls (זוג כדורים עם משקולות שמחוברים עם חוט סיליקון ביניהם ומאחד מהם יוצא עוד חוט סילקון ארוך). ״אני הולך להכניס לך שני כדורי סיליקון עם משקולות, מהרגע שהם בפנים את לא נותנת להם ליפול. זה ברור?״ לא ניראה לי שהיא ממש הבינה על מה אני מדבר, אבל היא כבר למדה לסמוך עלי בדברים האלו. ״ברור״ היא ענתה. הכנסתי לה את הכדורים אחד אחרי השני, היא היתה כל כך רטובה שהם החליקו פנימה בקלות, והשארתי את חוט הסיליקון הארוך בחוץ. ״זה בפנים? כי אני בקושי מרגישה משהו״. ״אולי במקום לדאוג לזה תדאגי לעובדה שאני פה כבר 10 דקות ועוד לא הצעת לי כלום לשתות. אז קומי ותביאי לי מהבירה שראיתי במקרר כלבה״. היא התרוממה ועוד לפני שהספיקה להתייצב על הרגלים פלטה ״אוווו״ כמי שהבינה פתאום משהו מאוד חשוב. כל צעד שלה בהליכה למטבח וחזרה היה מאוד מדוד. היא חזרה עם שני בקבוקי בירה פתוחים ונתנה לי אחד. ״סיגריה?״ היא שאלה. הוצאתי שתי סיגריות, הדלקתי קודם את שלה ואז את שלי. ״הסיגריה ה-17״ היא אמרה, ״הסיגריה ה-17״ עניתי בחזרה עם חיוך. עמדנו ככה,דיברנו שתינו ועישנו. סיגריה ביד אחת, בירה בשניה ושני משקולות בכוס שלה. לפני סוף הסיגריה שאלתי ״את אוהבת את המשקולות?״. ״כן!״. ״מעולה, כשנסיים את הסיגריה את תרדי על הברכיים תורידי לי את המכנסיים ותרטיבי לי את הזין עם הרוק שלך. אחר כך תחזרי לעמוד על ארבע ואני אזיין לך את התחת שהמשקולות עוד בפנים.״
לקחנו שנינו שאכטה אחרונה, כיבינו את הסיגריות, והיא החלה מבצעת את המשימות שלה בדייקנות. לאחר שהורידה לי את המכנס היא אגרה בפה שלה מלא רוק ובמקום למצוץ ולבלוע את הרוק היא פשוט הכניסה והוציאה את הזין שלי מהפה שלה נותנת לרוק להישאר עליו. כשהיא ירדה על ארבע לא יכולתי להתאפק יותר. אחזתי את האגן שלה בשתי הידיים, מפסק לה את הלחיים של הישבן, ונכנסתי אליה מאחורה. בהתחלה לאט וקצת אחר כך מהר יותר ועמוק יותר. לאחר מספר דחיפות כבר נכנסתי כולי לתוכה ואז כל דחיפה היתה חזקה וגרמה לכל הגוף שלה לקפוץ קצת קדימה. מה שגרם גם למשקולות בתוכה לרקוד מצד לצד. עכשיו היא כבר לא החזיקה הרבה זמן ואחרי 2 דקות היא כבר גמרה, רועדת ומתכווצת כולה שאני עוד בתוכה. יצאתי ממנה באיטיות ועברתי לעמוד על הברכיים מולה. אחזתי בשער שלה וזיינתי לה את הפה. שגמרתי היא לא נתנה לטיפה אחת להתבזבז ובלעה את הכל.
התיישבתי ונשענתי לאחור על הקיר. סימנתי לה עם האצבע לבוא ואמרתי ״בואי יפה״. היא הלכה על ארבע והתייבשה בין הרגליים שלי שהיא נשענת עלי עם הגב. שלפתי את המשקולות מתוכה והנחתי אותם בצד. ״נהנתי״. ״גם אני נהנתי מתוקה״. חיבקתי אותה עם יד שמאל, ועם ימין ליטפתי את שערה. הרגשתי איך הגוף שלה נרגע לי בין הידיים ואז אמרתי ״אני שמח שאת אוהבת את המשקולות, כי את הולכת איתם מחר לעבודה״...
