פילוסופיה בגרוש

בוואטסאפ:

אני: ״מה בדיוק עשית אתמול?״

היא: ״אני אכתוב לך יותר מאוחר, בדיוק נכנסת למסעדת **** עם המשפחה״

--לאחר כ20 דקות--

אני: ״מקווה שהפסטה היתה לך טעימה ואת מוכנה כבר לקינוח.״

צעדתי לכיוון השולחן שלה וראיתי שהיא מחזיקה את הפלאפון ביד ומביטה בו. הפנים שלה האדימו במהירות והיא הרימה את הראש שלה בשביל לחפש אותי. בדיוק אז עברתי צמוד לשולחן שלהם, ובלי להביט לכיוונה המשכתי לצעוד לכיוון השירותים.

--אחרי דקה--

אני: ״אני אחכה לך עוד הרבה?!״

רגעים ספורים אחרי זה היא נכנסה לשירותים ואמרה בליחשה רועמת ״אתה מטורף, כל המשפחה שלי פה״. ״אני יודע״ עניתי עם חיוך והרמת גבות מהירה והוספתי ״ככול שאני אגמור מהר יותר, תוכלי לחזור אליהם מהר יותר״. ראיתי איך השפה התחתונה שלה נע מצד לצד בזמן שהיא חושבה על זה. ״אי אפשר, זה יקח זמן. הם יתחילו לשאול שאלות״. כמו כל שולט טוב שמכיר את הנשלטת שלו זיהיתי שזה מהמצבים באים היא רוצה לזרום אבל לא רוצה להיות זאת שתיקח את האחריות, אז לקחתי את האחריות ממנה. ״תראי, אפשר לוותר, אני אצא מהשרותים אחרייך, אגש להורים שלך ואגיד להם שלום״.״אתה לא...״ היא התחילה להגיד והמחשבה עצמה מנעה ממנה לסיים את המשפט. ״דווקא כן״ עניתי עם מבט בעינייה. היא הבינה שאני לא מבלף. חצי עצבנית-חצי מחוייכת היא ירדה על הברכיים ולחשה ״אבל שהכל יהיה בפה שלי, בבקשה, אני לא יכולה לצאת להורים שלי עם השפיך שלך על הפנים״. היא זינקה עם הפה על הזין שלי עוד לפני שסיימתי להוציא אותו מהמכנסים ומצצה אותו כמו שרק היא יודעת. תפסתי לה את הראש בשתי ידיים והצמדתי לה אותו אחורה לקיר של השרותים. וככה שהיא לא יכולה להזיז אותו המשכתי לזיין לה את הפה את שגמרתי, הכל בתוך הפה. היא בלעה הכל, נעמדה ויצאה מהר לחזור לשולחן שלה.

לקחתי לי את הזמן והתארגנתי לאט, בדרכי החוצה עברתי ליד השולחן שלה ושמעתי את אחותה אומרת לה ״עדי, איפה היית כל הזמן הזה? גמרנו לך את כל הקינוח״.