פילוסופיה בגרוש

{כחלק מתהליך קבוע של שיפור הכתיבה החלטתי לשפץ את הפוסט ולעלותו שוב}

אחת יושבת, אחת שוכבת.
שתיהן היו רעות ושתיהן הולכות להענש, כל אחת בדרכה.

הראשונה, לירון, ישבה ערומה על הכיסא בפינת החדר.
השניה, אנה, שכבה ערומה על המיטה במרכז החדר.
ואני עמדתי בינייהן בג׳ינס שחור.

לירון, שחורדינית, רזה וגבוהה, אוהבת כאב פיזי כך שזה אף פעם לא הפחיד אותה. אבל היא לא יודעת לחלוק ולפרגן, להבין שהיא רק כלבה אחת מלהקה.
אנה, רוסיה, בלונדינית, נמוכה, עגלגלה מעט עם חזה ותחת מושלמים. נשלטת צעירה שעוד לומדת את חוקי המשחק ומרשה לעצמה להתחצף יותר מדי.

לירון עם רגליים מפוסקות, קשורות לרגלי הכיסא. הידיים מאחורי המשענת, קשורות גם כן. ובפיה נמצא גאג הקשור בעורפה.
אנה שוכבת על הבטן, קשורה ככוכב לארבעת פינות המיטה וסביב עינייה קשור צעיף.
על שידה צמודה לקיר, בין הכיסא למיטה, היו מוכנים קערה עם קרח, נר דולק שמן ושוט ארוך.

הבטתי אל לירון ואמרתי: ״את פה בשביל להסתכל, לא להנות ובטח שלא לגמור. את פה בשביל ללמוד.״. ניגשתי ולקחתי קוביית קרח, התיישבתי על ברכי על המיטה ליד אנה. גופה הצטמרר כשהנחתי את הקרח לראשונה על עורפה. ירדתי איתו, לאט לאט, בקו ישר לאורך עמוד השידרה. גבה התקער והתפתל ככול שהמשכתי. עברתי עם הקוביה על גבה התחתון ואז המשכתי אל בין לחיי הישבן שלה. הנחתי את הקוביה בין שני הלחיים ואמרתי לאנה להחזיק. כשהרגשתי ששררי ישבנה תפסו את הקוביה שחררתי אותה ואחזתי בידי את הנר. טיילתי איתו גבוה מעל גבה וישבנה, כשאני נותן לטיפות השעווה ליפול במקצב לא אחיד ושומע את אנחות הכאב והעונג שלה עם כל טיפה וטיפה. כששמתי לב שהאנחות נרגעות מעט ואנה כבר החלה מתרגלת לחום השעווה הנחתי את הנר שוב במתקנו על השידה. חזרתי לאחוז בקובית הקרח שבישבנה ״את יכולה לשחרר״. ישבנה השתחרר ומקביל נשימה כבדה יצאה מריאותייה. חזרתי לעבור על ישבנה וגבה עם הקרח רק שהפעם במקום לעבור בקו ישר טיילתי במעגלים מנקודת שעווה אחת לשניה.

בעודי משחק באש וקרח עם אנה, הרמתי מבט לעבר לירון לראות איך היא מתמודדת עם העיניין. להפתעתי ראיתי שהיא נעה, תנועות איטיות וקטנות אומנם, עם האגן שלה קדימה ואחורה על הכיסא. נעמדתי וניגשתי אליה עדיין אוחז את הקרח בידי. ״את חרמנית אש עכשיו, נכון?״ אני שואל ובמקביל מכניס לה שתי אצבעות לכוס הכל כך רטוב וחם שלה. ״הא הא״ היא משמיעה כשהיא מנענעת את ראשה מלעה ומטה. ״אני מרגיש״, אמרתי וחייכתי. ״נו נו נו ילדה רעה...״, ולפני שסיימתי להגיד את המשפט הכנסתי לה את הקוביית קרח לכוס. ״שהקובייה לא תיפול החוצה, זה ישמור עליך קרה לבינתיים״. היא צייתה בשקט.

ניגשתי לפינת החדר והדלקתי לי סיגריה, מביט כך בשתיהן. אחת שוכבת מחכה להמשך העונש שלה ואחת יושבת עם קרח בכוס, מתאמצת כל כך לא לתת לי לראות אותה סובלת ורועדת מקור.

שסיימתי לעשן חזרתי לאנה, הפעם עם השוט ביד ונעמדתי ליד המיטה. ״את זוכרת מה העונש שלך, נכון?״ שאלתי. ״כן, 50 הצלפות.״ הצלפתי בישבנה מהצד כשכל הצלפה פוגעת בשתי פלחי ישבנה. ואנה ספרה ״1... 2... 3...״ וכל הצלפה חזקה יותר מהקודמת. במבט של לירון ראיתי שלמרות הקינאה שבה כואב לה לראות את אנה ככה, מעולה ליצור קשר רגשי ביניהן. ואנה ממשיכה לספור ״12... 13... 14...״. בשלב מסויים אני שם לב שלירון עצמה את העיניים והפנתה את מבטה. ניגשתי ונעמדתי מעליה, משכתי את שערה בחוזקה לאחור. היא פתחה את העיניים בבהלה ובכאב והביטה בעיניי. ״את פה בשביל להסתכל, אני לא מבין איך את יכולה לעשות את זה עם עיניים עצומות.״ היא ניסתה למלמל משהו אבל עצרתי אותה. ״אל תעני לי! תסתכלי ואל תעצמי את העיניים יותר. ברור?!״ היא הנהנה עם הראש בלי להוציא הגה. חזרתי לעמוד מעל אנה ובעודי מסתכל על המבט של לירון אמרתי ״תודות ללירון שהוציאה אותי מריכוז, אנחנו נתחיל את הספירה מחדש״. אנה, עם הטמפרמנט שלה, לא יכלה לשתוק ״מה? אבל זאת לא אשמתי!״. והמבט של לירון היה כל כך מצטער, כל כך חסר עונים. היא אפילו לא יכלה לבקש מאנה סליחה באותו הרגע, אלה רק לראות את אנה חוטפת הצלפות על הטעות שלה עצמה. ה-50 הצלפות החדשות עבורו בלי הפרעות. אני מצליף, הישבן מאדים, אנה סופרת, כואבת וגונחת ולירון לא מורידה לשניה את המבט.

שסיימתי הנחתי את השוט במקומו על השידה ונעמדתי מול לירון. פתחתי מולה את כפתוריי הג׳ינס והתפשטתי. נתתי לה להביט בי כך ערום, כשהזין שלי עומד ומופנה כלפיה וראיתי איך כל שריר בגופה נמתך לכיווני אך בלי יותר מדי מרווח תנועה. לקחתי את השמן וניגשתי בחזרה למיטה. בהתחלה שימנתי 2 אצבעות והכנסתי אותם ישבן של אנה, מכין ומרחיב אותו. ואז שימנתי את הזין שלי נשכבתי מעליה ונכנסתי לישבנה. ביד אחת נשענתי על המיטה, ביד השניה אחזתי בשערה ומשכתי אותו בחוזקה אחורה עם כל דחיפה שלי. המשכתי לזיין אותה ככה שמדי פעם העפתי מבט אל לירון לוודא שהיא לא מפספסת דבר. עד שלבסוף גמרתי בתוכה.

לאחר נשימות אחרונות בתוכה יצאתי וניגשתי לשחרר את לירון. קודם כל שיחררתי את הגאג. לאחר שלירון בלעה את הרוק שהצטבר לה בחלל הפה היא התחילה להגיד ״תו...״. ״אל תודי לי עדיין, עוד לא סיימנו פה״ אמרתי והמשכתי לשחרר אותה גם מהקשירות לכיסא. ״גשי לפני המיטה, ורדי על הברכיים.״ היא ניגשה לבצע את שהתבקשה ואני ניגשתי לשחרר את אנה. הורדתי לה את כיסוי העיניים, ושיחררתי את ידייה ורגלייה מהקשירות. ״קומי, תעמדי מול לירון עם הישבן מופנה אליה״ אנה נעמדה וניגשה למקומה. ״עכשיו לירון, את זוכרת מה זה רימינג, נכון?״. לירון פתחה את ישבנה של אנה בידייה, שלחה לשון ארוכה והחלה ללקק ולענג את פי הטבעת של אנה ולקבל את כל השפיך שלי שנזל ממנו.

הדלקתי סיגריה שניה, התיישבתי על הכיסא וצפיתי בלשון של לירון חופרת לאנה בתחת. ובאנה מובכת מהסיטואציה אבל מתענגת על כל רגע ממנה.

שהסיגריה הסתיימה הסשן נגמר איתה. ״מספיק שתיכן, לכו תתקלחו ותנקו אחת את השניה.״ נשכבתי לי על הגב במרכז המיטה. לאחר מספר דקות חזרו שתיהן מהמקלחת, ערומות, נקיות ומריחות מדהים. הן נשכבו לידי, אחת מכל צד. שתיהן מחובקות על ידי וראש כל אחת על כתפי. שיחקתי לשניהן בשער. לאחר מספר דקות שתיהן נירדמו ובעודי חושב על הצייתנות של אנה והקנאה של לירון והאם משהו מזה ישתנה אחרי היום גם אני נפלתי לישון.