לפני 8 שנים. 29 בינואר 2016 בשעה 18:38
אחרי ארוחה טובה, יושב עם המשפחה על תה ועוגיות.
הראש, הראש במקום אחר, זולג לו לערב ההוא. אז לא היה צורך ביותר מדי מילים. ידעת לשרת במיומנות מדהימה ובשקיקה ללא סוף. כשלא היית בטוחה הספיק מבט אחד ממני בכיוון הנכון ומיד פעלת כקוראת את מחשבותי.
חייכת, חייכת כל הערב, כשליטפתי אותך, כשהספנקתי לך, כששכבנו וכל חור בגופך היה לי ובשבילי, כשגמרת ואז אני גמרתי ואז את גמרת שוב. כל הזמן החיוך המושלם שלך, החצי צוחק, לא ירד לך מהפנים. אפילו שהכאבתי, ואני יודע להכאיב, כאבת, צרחת ובכיית אבל עינייך חייכו אלי וכשנרגעת גם פייך חזר להאיר בחיוכו.
ואת, שהיית, היית או חלמתי חלום?