אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פילוסופיה בגרוש

קצת מפה, קצת משם ועוד קצת ממקום שלא קיים.
לפני 8 שנים. 5 במאי 2016 בשעה 11:41

העיניים שמתמלאות בהערצה מהרגע שניפגשים ועוקבות בשקיקה אחר כל צעד שאני עושה.

העיניים שהפחד קורן מהן כשאני מוביל אותך ונפתחות באחת כשהכאב מגיע.

העיניים שצוחקות כשכל גופך שמח ומזילות דמעה ברגעים קשים.

העיניים האלו בדיוק ממיסות את ליבי בכל מבט מחדש ומזכירות לי למה רוצה אני להיות אדונך.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י