לפני 8 שנים. 30 ביוני 2016 בשעה 19:48
קיים בי דיסוננס מאוד גדול.
אין לי את החיצוניות המתבקשת לסטריאוטיפ ״השולט״. אני לא גבוה במיוחד, לא שרירי במיוחד ואפילו יש לי תווי פנים דיי עדינים. גם הדומננטיות שלי אינה מתבטאת בחיצוניות מוקצנת, להפך היא נובעת מביטחון ושקט פנימי. כל זה יוצר רושם של אדם עדין ורגוע. אבל מבפנים אני רותח, סאדיסט, משפיל, מלא בתאווה ותשוקה.
אחד הדברים שמרגשים אותי זה לראות את המבט המבולבל על הפנים של הנשלטת בפעם הראשונה שהיא מקבלת סטירה לפנים. ה״מאיפה זה בא?!״ שרץ לה בראש. ההפתעה על המהירות שבה היד המלטפת הופכת למכאיבה.
אני אוהב את הדיסוננס הזה שבי.
