לפני 8 שנים. 10 ביולי 2016 בשעה 18:44
השעה 5 בבוקר.
אני פוסע לי במרפסת עם סיגריה, שואף ופולט עשן על החלל.
השמים כבר קיבלו גוון כחלחל של לפני זריחה והציפורים מצייצות להן ברקע.
אני קצת מופתע מעצמי שהעייפות לא נופלת עלי בשעה הזאת אחרי בערך 22 שעות עירנות.
אנרגיות אינוספות עם מחשבות שלא מפסיקות להתרוצץ בראש.
איך הלא הפך לכן.
איך השקט הפך לסערה.
איך התמימות פינתה את מקומה לטובת תשוקה ותאווה.
איך זה בא בדיוק עכשיו שהפסקתי לחפש.
ולאן הולכים מכאן עכשיו...?