יש לי ידידה טובה בעבודה שאומנם לא אמרתי לה שאני בדס״מי אבל אני מנחש שהיא דיי קלטה את זה בין השורות. בכל מקרה, היא סיפרה לי לאחרונה שהיא יצאה לד׳נגן לא מזמן עם ידיד שלה. זה היה בעיקר מתוך סקרנות היא אמרה, אבל אני חושב שהיא משתעשעת קצת עם הרעיון הבדס״מי. אבל מה שקרה שהידידי שלה חטף הלם תרבות (הוא עדין נפש) והיא לקחה את הדברים יותר בפרופורציה אבל עדיין היא מאוד לא התחברה למה שראתה שם. לבסוף סיכמה שאחרי הניסיון הזה היא הבינה שהיא ממש לא בעיניין. ניסיתי להסביר לה שמה שהיא חוותה שם זה צד אחד מאוד ספציפי של עולם הרבה יותר גדול.
כל הניסיון הזה גרם לי לחשוב על המון מקרים שנתקלתי בהם פה. יש המון אנשים שמבחינתם BDSM זה הגדרה מאוד ברורה וחד משמעית שכוללת את הכל, ממש עיסקת חבילה. ככה שאת/ה הכל או כלום. אני אישית כל כך לא מסכים עם זה. שאני מסתכל על כל האנשים שהיכרתי פה, בכלוב, במקום שמאפשר לקהילה בדס״מית להתקיים (או לפחות מתיימר), אני רואה המון אנשים שונים, כל אחד ואחת עם הגישה שלו, האהבות שלו והסטיות שלו. פלורליזם מיני במיטבו. אין נכון ולא נכון. אין ״שולט טוב צריך לעשות...״ או ״נשלטת אמיתי היא רק אחת ש...״. כל אחד ואחת עם מה שמתאים להם.
אני חייב להודות שאפילו אני נפלתי פעם או פעמים. תמיד היה לי סוג של סולם כזה בראש שיש את הסטיות ה״קלות״ יותר ויש את הסטיות ל״מתקדמים״. וקרה שהייתי עם מישהי שהיה לה גבול מאוד חזק על סטייה ״קלה״ והיא כל כך הפתיעה אותי שפתאום היא ביקשה בטירוף לממש סטיה ל״מתקדמים״.
לסיכום, אל תתנו לאף אחד להגיד לכם מי אתם, מה נכון לכם ולאיזו תבנית אתם צריכים להתאים את עצמכם.