השמש התקרבה לקו הרקיע מעל רכסי רמת הגולן. התיישבנו כל ה״גבעה״ (8 מילואימניקים ו4 סדירות) בבונקר לארוחת ערב מאולתרת שקנינו בקצרין ובישלנו לעצמנו. נקניקיות, צ׳יפס, לחמניות חמות, מיונז, קטשופ וכמובן כרוב כבוש. הגעתי אחרון אז התיישבתי בקצה השולחן והייתי צריך לבקש את כל מה שרציתי כי הכל היה במרכז. הייתי מותש מהחום ומהעבודה שעשינו כל היום ככה שהדבר הראשון שצד את עיניי היה בקבוק הקולה הצוננת במרכז השולחן ״שמישהו יעביר את הקולה״ זרקתי למרכז החדר. שרון, אחת הסדירות שישבה בצידו השני של השולחן ממני ובמרכזו, העבירה לכיווני את הבקבוק. כשלקחתי אותו ממנה מבטנו הצטלבו והיא מיד הורידה את מבטה עם חיוך מבוייש. בחנתי אותה לרגע, עכשיו עם שער פזור וחצי ב׳, היא ניראת טוב עם שער חום חלק, לחיים קצת סמוקות, רזה וחזה קטן ועסיסי. שביקשתי מאוחר יותר לחמניה שוב שרון היתה הראשונה להגיב ובחרה אחת מתוך הערמה אך במקום להגיש לי אותה היא שאלה, בלי להביט בי, ״עם מה אתה רוצה אותה?״ ואז הכינה לי בדיוק לפי בקשתי. לאורך הארוחה שמתי לב שהיא לא כזאת ״שירותית״ לשאר האנשים ותהיתי אם זאת נחמדות חיזורית רגילה או שיש משהו יותר מזה. החלטתי לשחק אם זה קצת, נשענתי בכיסא שלי ואמרתי לה ״שרון, תהיי נחמדה. ותמזגי לי כוס קולה״. היא נעמדה ומזגה לי ואז נשענה קדימה ממקומה שאוכל לקחת את הכוס ממנה בלי שאני אצטרך להישען קדימה. וכשסיימנו כולם לאכול ביקשתי ממנה ״תעשי טובה, יש לי חבילת וופלים בתיק, תביאי שיהיה לנו משהו מתוק״. בגלל שהגעתי אחרון והייתי בפינה אני הייתי הכי קרוב לתיקים אבל זה לא מנע ממנה לקפץ ממקומה ולגשת למשימה. לאט לאט הקפה, הוופלים והבדיחות נגמרו ונפלנו אחד אחד למיטתו. לפני שנרדמתי כיוונתי לי שעון ל1:50 (שמירה) וחשבתי לי שכל השיחות שלי עם שרון במשך היום היו מאוד עינייניות לגבי המשימות שלנו ובערב הם סבבו סביב בקשות וביצוען, לא היתה שום שיחה אישית. ובכל זאת היה שם איזה קליק. עם מחשבות על איך נמשיך לשחק את המשחק הזה מחר נרדמתי.
צילצול השעון (המקולל) העיר אותי. עליתי על מדים ויצאתי מהבונקר להחליף את השומר בש.ג. והוא מיהר לו לחזור לישון בבונקר. פרט לאלומת אור קטנה מהבונקר ואור הירח כל הרחבה בחוץ היתה חשוכה. הגנרטור נתן ״מוזיקת רקע״ והשניות זחלו להן לאט לאט. 3:00, עברה שעה, עוד שעה נשארה, מציץ ב״כלוב״ לראות אם יש שם משהו שיעביר לי את הזמן, כרגיל לא ממש. סביבות 3:30 אני קולט צל מכיוון הבונק ומתאר לעצמי שמישהו בטח קם להשתין (השירותים היו ממוקמים בחוץ, בצידו של הבונקר). להפתעתי מצאתי את שרון עומדת בכניסה. היא לבשה מכנס וורוד ארוך וגופיה לבנה עם כתפיות דקות. במקום לפנות לכיוון השירותים היא צעדה לכיווני. נשארתי לשבת, מביט בה עושה צעד אחר צעד. תמונה של כבשה צועדת לאט לאט לעבר זאב עברה בראשי. כשהגיע אלי מבטינו שוב הצטלבו. היא אמרה בקול מתנצל ״אני לא מצליחה להירדם, אכפת לך שאשהה פה קצת?״. ״בכיף״ אמרתי וחייכתי אילה. את החצי שעה הבא העברנו בשיחה שרצה וקפצה ממקום למקום בלי ס״מ של שקט באמצע. שהשעה היתה כמעט 4:00 הערתי ״המחליף שלי כבר מגיע והאמת שלא בא לי לסיים את השיחה, ואת?״, ״גם לא״ היתה התשובה. ״אז תראי, אחרי השירותים יש עליה לגג של הבונקר ושם יש את תעלות ההגנה. תעלי ותחכי לי שם, אני אגיע אחרי החילוף ונוכל להמשיך ב... שיחה״, לאחר התלבטות קלה ענתה ״אממממ.... טוב״ והלכה לכיוון העליה. לשומר שהחליף אותי זרקתי כבדרך אגב שכנראה הנקניקיות לא יושבות לי טוב בבטן ואני קופץ לשירותים.
שהגעתי למעלה ראיתי אותה מחכה לי בקצה התעלה, בעמדה של המאגיסט. התקדמתי לכיוונה בצעדים מדודים ונעמדתי מרחק צעד ממנה. בתאורה המינימאלית של הירח פנייה היו מאוד רכות. עמדנו בשקט מביטים אחד בשניה ואז קלטתי אותה מלקקת את השפתיים. עשיתי צעד למחוק את המרחק בניינו ונשקתי אותה. היא המתמסרה לנשיקה. יד ימיני תיפסה לגופה וכשהגיעה לראשה משכתי את שיערה לאחור ונישקתי את צווארה. לאחר רגע עם היד השניה סובבתי אותה. עכשיו היא שעונה קדימה כלפי קיר התעלה ואני מאחוריה עדיין מנשק את צווארה ואוחז בשיערה. לאחר רגע ידיי החליקו מטה על גופה ואחזו במותניה בחוזקה. ראשה נפל אחורה על כתפי. ידיי המשיכו מטה ואחזתי בישבנה. הרגשתי איך היא מקמרת את גופה ודוחפת את ישבנה לכיווני. צבטתי את שתי פילחי ישבנה ושמעתי אנקה כל כאב וגירוי משתחלת החוצה מהפה הפתוח קלות שלה. עזבתי את ישבנה והתחילתי לגלגל את חולצתה למעלה. היא הרימה את ידייה לאפשר לי להסיר את החולצה לגמרי אבל עצרתי עם החולצה המגולגלת בגובה הפה שלה. ״תנשכי את זה״, אומנם הגינירטור הרעיש לידנו אבל עדיין לא רציתי לקחת סיכון לרעש, היא כנראה הבינה את הכוונה שלי ונשכה את החולצה המגולגלת. כופפתי אותה קדימה, שעונה ככה קדימה החזה שלה תפס את עיניי ומיד הגנבתי לה צביטה בפיטמה. היא התקווצה קצת ומיד חזרה לתנוחה שהנחתי אותה. הורדתי לה את המכנס עד הברכיים. לפניי עמד לו תחת לבן ויפה. היד שלי החליקה עליו והרגישה בבית. הפלקתי לה חזק, פעם אחרי פעם, ובכל מכה גופה נימתח קדימה במהירות ונרפה לאט בחזרה למקומו. שכבר לא יכולתי להתאפק פתחתי את החגורה והורדתי את מכנסי המדים. אחזתי את ישבנה משני הצדיים וחדרתי לה חזק לכוס. זיינתי אותה חזק, מרגיש איך היא דוחפת את ישבנה אלי בכל כניסה שלי. למרות החולצה בפה שלה יכולתי לשמוע אותה גונחת ונאנקת מהאינטנסיביות המטורפת. הרגשתי את גופה רוטט בגמירה שניה לפני שגמרתי אני את כולי בתוכה.
לאחר רגעים של החזרת נשימה והתלבשות מחדש תכננו את תוכנית החזרה שלנו. אני ניגשתי לדבר עם השומר והיא רצה בשקט חזרה לתוך הבונקר. שראיתי שהשטח שוב פנוי פניתי גם אני לכיוון הבונקר. איך שנכנסתי לבונקר היא זינקה עלי מהצד, נתנה לי נשיקה, חייכה ופיזזה מהר למגורי בנות.
