לפני 8 שנים. 24 בספטמבר 2016 בשעה 11:34
אני אוהב את זה שאת נמצאת שם - למטה.
אני יותר אוהב את זה שאני הובלתי אותך לשם.
על ארבע, שולחן לרגליי העייפות, למאפרה שלי או ללפטופ כשאני עונה לאדומות מהכלוב.
שקטה, יציבה, מקבלת, מושפלת.
ולשולחן שלושה חורים ולשון. חורים הנפתחים לקראתי ולשון המלקקת באהבה כל פינה שאכוון אותה אליה.
כלבה טובה שכל כולה כלי לסיפוקי האישי.
