פילוסופיה בגרוש

לא פעם בחיי נטען בפניי שאני מחושב, קר וחסר רגשות, ״פועל מהראש״. אפילו בתיכון קיבלתי את הכינוי ״רובוטריק״ מחבריי כחצי בדיחה לאופן שאני פועל.
וזה נכון, את ההחלטות שלי אני מקבל מהראש, שוקל את הדברים מכמה כיוונים, בוחן בעד ונגד.
מה שמי שלא מכיר אותי לעומק מפספס זה שאני אומנם לא פועל מתוך רגש אבל אני פועל למען הרגש. אני לא עושה משהו כי בא לי בלי לחשוב על ההשלכות שלו. אבל רוב ה״בעדים״ ברשימות המנטליות שלי הם רגשות. אני עושה דברים כי הם מרגישים לי טוב, כי ההשפעה שלהם חיובית, כי הם יעשו טוב לאנשים שאכפת לי מהם ואני מתרחק מדברים שעושים לי רע. רגש מבחינתי הוא לא ה״למה״, הוא ה״בשביל״.
גם בזוגיות אני ככה. אני לא אשאר במקום כי הוא נחמד ונוח אם אני מאמין בראש שבסופו של דבר זה יעשה לי רע ואני אצטער על זה. ומצד שני אני אלחם על דברים לא הגיוניים אם אאמין שהם ירגישו לי טוב ושאם לא אלחם תמיד אצטער על כל שוויתרתי.