מבבלגת לעצמי את השכל

תחושה של תיקון באויר
שיירות רגש מתחברות לאריג מופלא.

החיים שלי טובים והבקרים בתקופה הזו של חיי מלאים בהכרת תודה.
מיום ליום אני מבינה כמה חשוב לי להרגיש פתוחה,כמה חשוב לשדר זמינות ליקום,כי זה באמת עובד,הדברים מגיעים ומתיישבים במקומות הנכונים.
תדרים נשלחים ואני מפיקה חומצות אמינו מההדים שמתקבלים חזרה.
ניבנית לאט ונכון.
מתוקנת יותר
*
ללהתחיל במקום חדש חיים חדשים זה מצע להתפתחות אחרת.
לסיים דברים במקום ישן זה תנאי הכרחי להתקדם הלאה.
סגרת קצוות לאט לאט.
*
היום זה קרה סוף סוף
דיברתי איתה.
החברה הכי טובה שלי,המלאכית הגדולה ב-5 שנים האחרונות בחיי הופיעה לי בחיים מחדש.

לפני 4 חוד' הבטחתי לעצמי להיות נכונה.
כחלק מההחלטה החלטתי לקחת פסק זמן מהחברה הכי טובה שלי
זו הייתה אחת הבחירות הקשות,הרי היא כ"כ חלק ממני.
כ"כ חלק ממני עד שקשה לי לזהות את עצמי בתוכי.
הלב שלי דרש ממני אותי.
4 חוד' של שתיקה בין שתינו
הלב של שתינו תיקשר.
כמה אפשר להתבונן כשיוצאים לרגע החוצה,נושמים אויר ונותנים למחשבות להתאוורר.
כמה למדתי את עצמי בתוך בועה של שקט.

יש אנשים ב חיים שהמרחק הגאוגרפי,המרחק בשפת הדיבור והמגע לא משנה כלום!
מרחק שמקרב.
כן,יש דבר כזה.
בדיוק כמו ששריר אחרי אימון דורש זמן מנוחה.
לגדול בתוך מרחב פסיבי.למען אקטיביות.
כשזה נדרש כמובן.

היום דיברנו.
שיחה מלאה באהבה,געגוע וקירבה מתוקנת.
זמן ומרחב ,שתיקה שהציבה גבולות בריאים הראתה לשתינו את מתנותיה היום.
בתוך השיחה ראיתי אותי,ראיתי אותה,יחד ובנפרד.

אני כ"כ אוהבת אותה
נירגשת.

אנשים מקדמים אותנו בחיים.
וחשוב לשמור על אלו שמעוררים בנו את ההשראה

תודה לך ש'