החוויות שלי

ישבתי על הגדר, מביטה עליו מלמטה, הוא עומד, משלב ידיים מאחור, לא מניד עפעף, לא מזיז לו כמה אני רוצה לעשות לו טוב.. הכנסתי את הראש מתחת לחולצה שלו, מבקשת להתכרבל, להיות קרובה.. יורדת למטה.. מסתכלת עליו, מנסה לקלוט ממנו איזה שהוא סימן שהוא אוהב את זה שאני מתאמצת בשבילו.. שהוא רואה שאני רוצה לעשות לו טוב.. אבל כלום, המבט נשאר קר.. הוא מסתכל ישר, אל הכביש כמו אומר לי.. תמשיכי כלבה, את לא מזיזה לי.. זה המקום שלך וזה בדיוק מה שנועדת לעשות..  אני חושבת לעצמי כמה טוב לי ככה , פה למטה.. תודה לך אדוני שאתה נותן לי לגעת בך .. הלב פועם להסתכל עליו , הגוף מגיב.. רוצה אותך ככה, מאסטר שלי.. הוא הרים וזרק אותי על המיטה, פתח את המכנס, וחדר אליי.  להרגיש אותו בפנים זה כמו מתנה.. בבקשה שימשיך.. לזוז.. שלא.. ייגמר...  ״אני רוצה לזיין מישהי כשהיא בוכה״ הוא לחש לי.. וואו. הלב שלי דופק.. איך הוא יודע שאני עם דמעות בעיניים..? האם כבר ראה שהיו שם לפני? אני מחבקת לו את היד .. חושבת לעצמי כמה טוב לי ככה כשהוא מעליי, אדון שלי, אני מנשקת אותו והדמעות זולגות.. ״תעשה משו, בבקשה״ אני לוחשת, מתחננת.. ״מה את רוצה?״ ענה.. ״אני רוצה .... להרגיש״.. הוא מסתכל עליי ״את רוצה להרגיש מושפלת? את מוכנה״?.... ״כן״ אני מהנהנת.. - טפווו - הוא ירק עליי.. לא יכלתי לעצור את זה, פרצתי בבכי!!! הוא חיבק .. וגמר.. נשאר בפנים.. נישק.. עטף אותי עד שנרגעתי.. ניגב את הדמעות..  ״את בסדר חומד?״ שאל.. ״כן״ הנהנתי.. חיבקתי אותו חזק, לא רציתי שיזוז. רציתי להישאר ככה! עד להודעה חדשה.........    תודה אדוני - השארת חותם.