אני מכורה * נקייה * לאלכוהול, לסיגריות, לוויד, לסוכר, לעמילנים ולגלוטן.
מכורה לדופמין, שלא הרגשתי מעבר לאימון טוב כבר כמה חודשים. שום ריגוש אחר.
מכורה לאהבה, להתרגשות, להרגשת נחשקות.
מכורה לתחושת מסוגלות, לבחירה, להיפרדות ממה שכבר לא משרת אותי.
מכורה לתחושת המים על הגוף, לראשונה אחרי החפיפה, לשירה במקלחת, למחשבות זימה.
מכורה לתחושת הנורמליות והידיעה שיש משהו מעבר, שמשהו בנפש שלי רוצה פשוט להיות.
מכורה לשמן חמים נוטף על גופי, לשפתיים בשרניות שנצמדות אלי, לידיים אוהבות שעוברות עליו ומקדשות כל איבר.
מכורה לנשימה הזאת שקיימת רק באינטימיות.
כמה זמן לא הרגשתי את זה.
כמה התנגדות הייתה לי סביב הכל.
החומות מתחילות ליפול ככל שאני אוהבת את עצמי יותר.
חוזרת לאיזון, חוזרת לעצמי.
לא מאמינה שנרדמתי שנה, שאכלתי לשכח, שפחדתי לכאוב קצת.
תודה על ההתעוררות.
תודה על מי שיצא.
ותודה על מה שעוד ייכנס.
אני מכורה * נקייה *
ואוהבת את עצמי.