אוהבת

הטיפות הנכונות בזמן הנכון

במקום הנכון ולאדון הנכון

עושות את האפקט הנכון.

טיפות אושר קטנות

ארוחת בוקר בצהריים.

טוב, חזרנו לפנות בוקר מהדאנג'ן

אחרי הפעם הראשונה בה ביליתי שם

ורקדתי חופשייה ומשוחררת כאילו אין מחר.

הספקנו עוד דברים לפני שנרדמנו.

לסיום הבראנץ' קפה לאדון ומים לי.

ריח קפה מעורר אותי כאילו שתיתי

אך כחלק מהילדותיות שבי אינו לטעמי.

בגיל בו מקובל להתרגל לקפה

על אף מרירותו, ניסיתי אותו

ותגובתי הייתה לא טעים לא צריך.

האדון שותה קפה חם ואני מים קרים.

יושב שעון קדימה על הספה,

מתבוננת בו ובכוס שבידי. רעיון.

רוכנת מאחוריו, מעלה בקצה הציפורן

טיפת מים ומעבירה לגב העליון.

הטיפה הקטנה נשארת במקום.

מוסיפה לה במדויק עוד טיפה

והיא נוזלת באיטיות לאורך גבו כולו.

לפני שמגיעה נמוך מדי מלקקת אותה.

שריריו של אדוני קשובים ומגיבים.

חוזרת ומזילה באיטיות עוד טיפה

ועוד אחת במיומנות הולכת וגדלה.

אומדת במדויק את כמות המים בטיפות.

מטיפה לאט לאט, לפי התור, לבד ובמקביל.

אנחות העונג של אדוני האוחז בקפה

החם והמהביל בעודו חש טיפות קרירות

זוחלות בשבילי גבו ומלוקקות עד תום,

מצמררות גם אותי.

נוסחה של שפחה

• אדון נינוח יושב וגבו קדימה.

• כוס מים קרים.

• העלאת טיפה עם האצבע/הציפורן.

• העברת הטיפה לגבו בלי לגעת בו.

• הטיפה מחליקה לאט לאורך הגב.

• ליקוק הטיפה בהגיעה לתחתית.

• חזרה שוב ושוב עם טיפות נוספות,

  בודדות או יותר במקביל.

כמה פשוט, ככה נעים.

תיהנו.