ואני בחיים לא לבשתי מכנסון. עד השנה גופיה לא שזפה אותי לעיני הצופים בי. רק בסוכות האחרון, פעם ראשונה, מיני.
לאחר מכן בגדים עם כתפיים חשופות. התקדמתי לשמלת קשירה בלי חזייה. במסיבה הבדס"מית הראשונה היה מדי בד עלי.
מאז ארגנתי כמה פריטים מתאימים אבל זנותי, משהו שיסתכלו עלי ויאמינו שאני בקטע של כסף, אין לי.
לעבור מדמות לדמות מאד קל לי. יכולה להפוך מדתייה לחילונית בחמש דקות. יש לי את הרקע ואחרי שהפסקתי נשארתי סולידית.
עוד בפנים הייתי ילדה טובה. כאשר עברתי מחינוך חרדי לדתי-לאומי, כל מי שעשו זאת כמוני הפסיקו תוך שבוע עם הגרביים.
אני נשארתי איתם, צנועה וחסודה, עד אחרי גיל עשרים. איני מחליפה אמונה בגלל החלפת חברה.
לא כדי לצאת מהמסגרת יצאתי מהדת. חובבת חוק קלאסית. פשוט כל-כך התלהבתי מהאמונה שחפרתי אותה לעומק עד היסודות.
כך גיליתי עד כמה הם מעורערים. הלכה האמונה, אני הלכתי, לבושה בבגדים שהמשיכו לכסות אותי. מאז גיליתי שאני שפחה,
התקרבתי לגוף שלי והבגדים מושפעים. עדיין, הרבה יותר טבעי לי להזדיין פומבית מלהתלבש זנותי.
תתלבשי זנותי. זה מה שאני צריכה להכין מהיום למחר. הולכת להפוך לי את הארון.