סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אוהבת

שפחה מורכבת

© כל הזכויות לתכנים אשר הוצגו בבלוג זה על ידי יוצרו, לרבות כל הזכויות החוקיות אשר שמורות כקנין רוחני,
זכויות יוצרים והפצה וכל קנין אחר. כל אלה הינם בבחינת בבעלותו של בעל הבלוג.
התכנים המוצגים והן התגובות הינם בבחינת לשימוש הקורא בצורה אישית, ואין לעשות שום שימוש שחורג מכך,
לרבות שימושים מסחריים, הדפסה ושיכפול ו/או כל פירסום, כל זאת ללא קבלת הסכמת בעל הבלוג מראש ובכתב.
לפני 8 שנים. 12 בדצמבר 2015 בשעה 8:45

500 גרם ירידה, עמידה ביעד של 1/2 ק"ג לשבוע, לא פחות ולא יותר.

80.4 ק"ג לפני, 79.9 אחרי. חשבתי שארד עוד, מודה על מה שיש. 

כבר בדרך לשקילה של השבוע הבא...

 

חג קשה, אוהבת סופגניות ואלופה בהכנת לאטקעס. ארגנתי והבאתי למשרד במו ידי סופגניות מיני

שהריור בעקבותיהן מזכיר לי מיני מסוג אחר. שלושה ימים ככה ואכלתי רק ביסון קטן כדי לטעום.

לקראת סוף השבוע כשראיתי התקדמות ליעד הרשיתי לי אחת קטנטונת, 1/5 גודל של רגילה.

 

קניתי לבני 3 סופגניות ברולדין עם סוכריות קופצות, רגילה ופצפוצי שוקולד.

את הרגילה לא רצה אז מהר נתתי למישהי. מהיתר כדרכו אכל והותיר, טעמתי מהשארית.

מאד עזר שבכל מבט על העגלוליות התפוחה הזו ראיתי מול עיני את עיניכם הקוראות פוסט זה.

כך העדפתי להקטין את העגלוליות של הבטן שלי. סגרתי את הפה באותו רגע בתקווה להצליח

לפתוח אותו בחיוך כאן בדיווח השקילה השבועי.

 

יחס בני לסופגניותיו נובע מהרגלי האכילה שלו. עוצר ברגע, בשנייה, ברפרוף העפעף בו הוא שבע.

לעתים כאשר קונים לו בגלידריה אוכל חלק, מושיט את השאר ומודיע – שבעתי!

יש לו משהו שלי אין, מנגנון רעב ושובע בריא. כילדה הייתי צריכה לגמור מהצלחת שלא אני מילאתי.

אם לא רציתי חיכתה במקרר עד שסיימתי. איתו מהרגע הראשון פעלתי בצורה שונה.

כתינוק גדל עם הנקה לפי דרישה. ברור שהקשב לצורך התינוק קיים וחשוב גם עם בקבוק.

בהנקה תקינה לתינוק קל לשלוט כי רק מה שהוא מוציא מהציצי יוצא.

 

המשכנו במוצקים לפי דרישה. בלי פה גדול, אווירון, הסחות דעת בהאכלה, נאדה.

חלילה וחס, בלי לגמור מהצלחת. זאת במקביל למעקב קפדני על העלייה במשקל.

בנוסף מגיל רך מגרות הממתקים בבית הן בגובה שלו, פתוחות, בהישג ידו.

בגיל שנתיים כשאירח חבר הראה לו אותן והסביר "הנה מגרות הממתקים שלי" :-)

ממני החביאו את הממתקים בילדותי, תמיד מצאתי.

זה רק הפך אותם למושאי תשוקה רבה יותר. לא עם הבן שלי.

הוא בטוח שיש לו ומדי פעם מוחלפים במגרות ממתקים שפג תוקפם.

 

כמובן שכל ילד לגופו. יש מי שדרושה לו יותר עזרה בפיקוח ובהשגחה.

כותבת כי זה כל-כך חשוב לדעת שדברים שנראים שגרתיים, משמעותיים.

אולי מתאים לנו לנהוג בטקטיקה אחת, אולי באחרת, כל מה שעובד לנו טוב.

זה צריך לעבור את הרדאר שלנו כי גם הפעולות השקטות, בחיריות.

מכיוון שהן חוזרות על עצמן שוב ושוב פעמים רבות, הן מאד משפיעות.

לכן כדאי שתהיה לנו לגביהן החלטה ברורה ומסודרת.

 

מה עם הלאטקעס הנהדרות שלי?

"עוד תיראה עוד תיראה כמה טוב

יהיה בשנה בשנה הבאה".

סימן שזה יהיה בחג אחר...

חג שמח!

דום ארוס​(שולט){הפרויקט} - כל הכבוד מתוקה. תמשיכי כך. זאת ההתמודדות האמיתית כך בדיוק זה צריך להיות בצורה מאוזנת ובריאה (שאת בריאה).

אנחנו כאן כולנו איתך, תומכים המחזיקים אצבעות }{
לפני 8 שנים
מתגבשת - תודה דום ארוס,
אני אשכרה חושבת עליך ועל כל אחד כאן בשנייה המסוכנת,
זו שבה אני מחליטה אם להכניס לפה את הדבר הזה והזה
וזה לא קשור למה שיכול לעבור עכשיו בראש :-)
}{
לפני 8 שנים
Firebird - נפלא, חיבוק ואם בחנוכה הורדת...אפילו השמים לא יהיו גבול
לפני 8 שנים
מתגבשת - תודה כאב מדליק,
מאד חשוב שאסיים לרזות הרבה לפני פסח, יש אז מצה-בריי!!!!!!!!!!!!!!
:-)
לפני 8 שנים
חודר ללבך - כפיים! יאלה מסיבבה. אין עליך.
כל הפוסט הזה על לא להכריח, לא מתלבש אצלי, אני חיי מלהכריח, נושם בהלהכריח :)
באוכל, לא מכריח שום ילד, אף פעם.
גם אצלי התרגלו לאכול אם רעבים.
זה הטבע זאת הבריאות.
לפני 8 שנים
מתגבשת - זהו שאתה יודע איפה כמה ולמה ולהכריח :-)
וטוב שלא מכריח, הגוף יודע מה הוא צריך
כל עוד מאפשרים לו להקשיב לעצמו ולא להנחתות.
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י