אתמול בערב באו לבקר אותי אורחים בבית-החולים.
חלקם ממשפחתי הדתית. כך יצא שישבנו חמישה כקבוצה.
הגענו לאחד המדרשים החביבים עלי, בני מזל מאדים.
לדעת חז״ל מי שנולד במזל מאדים יהיה שופך דמים.
נכנסים לשאלה האם יוכל להיות צדיק ומסקנתם מקורית.
אולי יהיה ליסטים, באפשרותו לבחור אם להיות שוחט או מוהל.
בהתבונני בסוגייה פחות מעסיק אותי אם זו אמת מדעית.
מה שמרתק הוא היחס לכלל התכונות האנושיות כניטרליות.
האופן בו האדם בוחר להשתמש בהן מכריע אם התוצאה חיובית.
זה מזכיר אחות שהיטיבה לקחת דם מורידי המסתתרים.
סיפרה כמה היא ניהנית פיסית מלמצוא דם ולהוציאו.
הצמאון האישי שלה עוזר להקל על סבלם של רבים.
המלאכים בלבן, מוציאי הדמים, פולחי הגוף,
חותכי האיברים, צדיקים.
בבלי שבת קנ״ו א׳: ״אמר ר"נ בר יצחק וצדקן במצות
האי מאן דבמאדים יהי גבר אשיד דמא א"ר אשי
אי אומנא אי גנבא אי טבחא אי מוהלא״
שבת שלום
