סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אוהבת

שפחה מורכבת

© כל הזכויות לתכנים אשר הוצגו בבלוג זה על ידי יוצרו, לרבות כל הזכויות החוקיות אשר שמורות כקנין רוחני,
זכויות יוצרים והפצה וכל קנין אחר. כל אלה הינם בבחינת בבעלותו של בעל הבלוג.
התכנים המוצגים והן התגובות הינם בבחינת לשימוש הקורא בצורה אישית, ואין לעשות שום שימוש שחורג מכך,
לרבות שימושים מסחריים, הדפסה ושיכפול ו/או כל פירסום, כל זאת ללא קבלת הסכמת בעל הבלוג מראש ובכתב.
לפני 8 שנים. 22 בינואר 2016 בשעה 4:35

 

כמה אימהות יש לעם-ישראל? מקובל לומר ארבע – שרה, רבקה, רחל ולאה.

שרה ילדה את יצחק, רבקה את יעקב, רחל שני ראשי שבטים ולאה ששה.

מדוע אין מזכירים את אימהות ארבעת השבטים הנוספים שלנו, היכן הן?

 

בלהה וזלפה היו שפחות רחל ולאה. שתיהן נמסרו ליעקב בזכותן והרו לו.

מרחם כל אחת מהן נולדו שני שבטים ובכל-זאת לא נהוג לספור אותן במקורות.

כנראה מכיוון שמעמדה של שפחה נמוך משל אישה נשואה, זה מקומם לראות.

 

מילא אם הביטוי היה ארבעת הנשים. עדיין צורם מכיוון שהשפחות משויכות.

אבל הדיון פה הוא על אימהות, על הקשר בין האם לילד, לא בין האישה לגבר.

קשר הורות משפחתי ברור ואינו תלוי בקשר בעלות זוגי, אלה מישורים אחרים.

 

לכן מזה שנים אני נותנת את הכבוד הראוי ומשתמשת בביטוי – ששת האימהות.

לימים ראיתי בתפילה בבית-כנסת רפורמי שהרב אמר את שמות בלהה וזלפה

בעל-פה בכל מקום בו הוזכרו האימהות בסידור. הלוואי והתיקון ייפוץ וישתרש.

 

בראשית ל"ה כ"ב-כ"ו:

"וַיִּהְיוּ בְנֵי-יַעֲקֹב, שְׁנֵים עָשָׂר. כג בְּנֵי לֵאָה, בְּכוֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן; וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה,

וְיִשָּׂשכָר וּזְבֻלוּן. כד בְּנֵי רָחֵל, יוֹסֵף וּבִנְיָמִן. כה וּבְנֵי בִלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל, דָּן וְנַפְתָּלִי. 

כו וּבְנֵי זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה, גָּד וְאָשֵׁר; אֵלֶּה בְּנֵי יַעֲקֹב, אֲשֶׁר יֻלַּד-לוֹ בְּפַדַּן אֲרָם".

 

שבת שלום

 

Homer Jay Simpson​(שולט) - הארת את עיניי...
לפני 8 שנים
מתגבשת -
תודה נעים לראות איתך עין בעין
לפני 8 שנים
וושי - אכן שאלה מצויינת ומסקרנת .
לפני 8 שנים
מתגבשת -
אגב יש כאן תת-שאלה נוספת
מדוע נהוג להזכיר את רחל לפני לאה
זה עיון לעוד דיון
לפני 8 שנים
PPAR - מכוון שרחל היית יותר גדולה ברוחניות
מלאה
לפני 8 שנים
מתגבשת -
אישית אין לי תשובה לשאלה הזו.
התנ"ך מקדים את לאה לרחל, גם בציטוט כאן.
הוא אינו מציין מי גדולה יותר ברוחניות.
ניתוח פנימי של הטקסטים בהם הן מופיעות מעלה
שבתנ"ך רחל משויכת יותר לטבע ואחותה למה שמעבר.
ההיפוך התרחש בזמן מאוחר יותר, מעניין מדוע.
לפני 8 שנים
חודר ללבך - אכן כן. באותה תקופה וגם הרבה מאוד של מאות שנים קדימה, היחס לאדם בכלל ולאישה בפרט, היה יחס כשל יחס לחפץ.
תקופת האבות הינה סביב 2000 לפני הספירה.
רק בשנת 1215, נחתם הסכם מגנה כרטה, שהבטיח זכויות לברונים שלו. המלך גו'ן לא כיבד זכויות אלו, אולם הפרלמנט המשיך להעביר חוקים שבססו זכויות אלו במשך 200 שנים נוספות.
עד אז המלך ראה בברונים שלו חפצים לקבלת כסף וכוח אדם ולא התחייב להם למאומה.
עד אז, כך היה נראה העולם כולו. עולם שבו אין שום יחס בין מלך לברונים שלו, על אחת כמה וכמה בין מלך לנתיניו.

אותו היחס התקיים גם בין הברונים ועוזריהם וכך ההירכיה ממשיכה עד המשפחה הפטריאכלית, בה האב אומרת את המילה הראשונה, האחרונה ואת מה שבינהם.
מתחתיו הבנים שלו, כשהבכור בראש, תחתיהם האמא, מתחתיה הבנות ולבסוף העבדים והשפחות.
זה העולם, של אז. עולם של היררכיה בו הכל ברור.
לכן, כשאשה מגישה את שפחתה לבעלה-אדונה, אף אחד לא סופר את החפץ שהוליד כאן ילד לאישה. גם השפחה לא ספרה את עצמה ולא דרשה לתת שם לילד.
האמא היא זאת שחתמה את שם הילד, שיצא מבטן השפחה.

העולם החל להתבגר סביב המאה ה- 17. אז החלו מהפכות רבות. בחלקים רבים בעולם, אנו זוכים לחיות בתקופה אחרת לגמרי, ביחס שאין בינו לבין היחס הקודם כמעט כלום.

בתודעה שלי, לא צורם שום דבר. ולו מהסיבה שאני לא שופט את עצמי על כך שהערתי את אימי כשהייתי תינוק, רק כי רציתי לינוק חלב. גם לא שופט את עצמי על כך שבכיתי כמו יחד קטן כשלא קנו לי ארטיק. כשם שילד מתנהל בילדותיות, כך העולם התנהל בילדותיות אנושית, מכמה בחינות, למשל בנושא זכויות האדם.

צריך להיזהר כששופטים את הקודמים לנו, במושגים שלנו. למשל כמה מהסבים שלנו, עזרו לסבתות שלנו להכין אוכל ולנקות את הבית? האם נשפוט אותם כחזרים שובניסטיים? וזה רק שני דורות אחורה.

בשביל ללמוד מהקדמונין, צריך להבין איפה הם היו ומה היה תהליך השינוי שעברו. על כך יש לשפוט ולהעריך אותם בהתאם לנסיבות.

כך אני עובד גם עם עצמי. אני לא שואל את עצמי איפה אני בסולם החיים. אני שואלצאת עצמי האם אני מטפס בסולם או יורד בו.
לפני 8 שנים
מתגבשת -
כמובן שאין כאן שיפוט אנכרוניסטי, להיפך.
נראה שהתנ״ך מתייחס לכולן כאימהות והחלוקה מאוחרת יותר, יהודית תרבותית.
בנוסף המושג ארבע אימהות הוא השגור היום. את זאת יש לשנות.
לפני 8 שנים
מתגבשת -
שתהיה שבת נעימה בכל ביטוי שלה :-)
לפני 8 שנים
סוסת פרא - שבת שלום אישה מדהימה... הארת את עיניי... נשיקות מקסימה..}{
לפני 8 שנים
מתגבשת -
תודה יקרה
נראה ששפחות קרובות ללבי
וגם שולטת נפלאה שכמוך :-)
נשיקות }{
לפני 8 שנים
איששלפעם​(שולט) - קטנים אנחנו להבין ולהסביר את התנ"ך וכותביו ואת החוקים המצוות שלפני אלפי שנים נכתבו
ראו את כל עמי העולם לעומת העם היהודי אשר חוקים רבים כמו
לשחרר עבדלחופשי כעבור שבע שנים או השבת מתנה מיוחדת
שהיום גאונים רבים מנסים לבטלה
ולהפכה ליום עבודה אז גם הגר היתה שפחה םמימנה יצא ישמעאל
אל לנו לזלזל באמהות של אותו דור אנחנו לא מגיעם לרמתם
גם היום יש נשים המשכירות את רחמם ויש אימוץ אז תחשבו כמה חכמות היו אז האמהות
וזה בקטנה
ועד היום לא קם סופר מחבר
או אדם שיכול לכתוב או להיתעלות בכתיבה ובמחשבה
על כותבי התנך
ולא אני לא חרדי ולא הייתי חרדי
לפני 8 שנים
מתגבשת -
שלום איששלפעם, ניק עם חיבה לעתיק :-)
עצם זה שמדובר בכותבים אומר שאפשר להתחקות.
יש אנשים שמקדישים לכך תקופות חיים.
היסטוריונים, מומחים תיאולוגיים, רבנים, בלשנים...
הם סוללים את הנתיבים בהם ניתן לפסוע ולעתים לקבוע.
לכל אחד מאיתנו היכולת לנסות להבין. עד כמה? נבדוק.
יש לכבד בני אדם באשר הם בכל דור, אותם ואותנו גם.
לפני 8 שנים
אשת לפידות n​(שולטת) - החכמתי תודה.מקווה שהעוול יתוקן ואיזה כיף שיש פה כאלה תגובות ארוכות ומעוררי ידע
לפני 8 שנים
מתגבשת -
תודה אשת לך ולמוסיפים לדיון, לומדת מהכל
סופשבוע נפלא
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י