לפני זמן מה שוחחתי בגישושים ראשונים. אחד הנושאים שעלו היה המראה שלי, מצא חן. בדרך-כלל זה מעולה,
הפעם עשה לי קווץ' בלב. מהפרטים בדיאלוג הבנתי שהגזע והעדה שלי מהווים בשבילו שיקול עמוק ומרכזי.
החמאה שלי הייתה מרוחה על הצד הנכון של הפרוסה שלו. אני הרגשתי את הקשה של הלחם, טעם יבש בפה.
משיכה המתייחסת לחיצוניות חיובית. לעתים שולחת תמונה לפני שנפגשים. אצלי זה פחות משמעותי. אילו עמדו
בקו מי שהייתי איתם לפני ועם הבדס"מ, פרט לגבריותם איני מוצאת קו פיסי שמחבר ביניהם. מה שכן לפעמים
משהו בחזות יכול להרתיע אותי כאשר הוא מצביע עבורי על תכונה פנימית. אינטואיציה, כדאי להקשיב לה.
זה לא בגלל שהחזות חשובה, לגיטימי לגמרי. לא רק בשל העניין הערכי המשפיע על הכבוד שעלי לחוש ולהביע.
מדברת כאן על דבר מה שונה. חשתי שעם האדם הספציפי הזה המשיכה שלו כלפי תיקבע תמיד בעיקרה לפי
רשימת-מכולת קצרה. יחסו אלי תלוי יותר בקטגוריה שלי מאשר במי שאני. ובעיני קשר אדנות הוא הכי אישי.
