לפני 8 שנים. 23 בפברואר 2016 בשעה 15:33
נפגשנו במיני-מאנץ' לפני חודשיים.
מיד סיפר שיש לו חברה ונילית.
יודעת ושניהם מעוניינים בכך.
היא משמעותית בחייו יותר ממני.
יש לו בלב מקום חם בשבילי, אחר.
נשאלת אם אני מסכימה להישלט.
בוכה. דמעות אצלי זה נוהל שוטף.
אני נקשרת. ככל שהחבל מתהדק
זקוקה ליותר קרבה, כך איחנק.
חלום הבית האוהב ממילא ייזרק.
מכיוון שרוצה להיות איתו מסרבת.
היה ברור שנשארים חברים טובים.
משוחחים פה ושם, זה נהיה יומיומי.
מקשיב, מרגיע, מדריך, מעודד.
ביום מסוים לא התקשרתי, כועס.
יוצאים עם ידידים לבילויים משותפים.
רואה אותו מתחיל בעניין עם אחרות.
רואה איך אחרים מתחילים איתי.
מאושרת בקרבתו, אליו מתגעגעת.
מבינה שגם כחלק שלם לי איתו.
מעדכנת. לצערי הרב אינו מעונין.
עד לרגע בו יודע שאני זקוקה לו.