בעקבות התגובות לפוסט הזוג בחדר, השפחה רוחצת כלים, הובהר שכדאי להבהיר. איך יודעים מתי השפלה היא
מסוכנת ושלילית ומתי מעצימה וחיובית? התשובה לכך אינה נמצאת בפעולת ההשפלה עצמה, אלא בכוונה הנלווית אליה.
למה הדבר דומה? במישור הפיסי אותה פעולת הצלפה המגיעה מכוונת עונג מלהיבה רגשית, ומכוונת עונש מכאיבה רגשית.
זאת על אף שמדובר בדיוק באותה פעולה. כך לגבי סטירה נעימה וסטירה חינוכית. הכוונה מבדילה גם בין השפלה להשפלה.
ובכן, איך נדע? איננו בוחני כליות ולב. רגש עלול לתעתע. ההערכה שלנו לגבי כוונת זולתנו יכולה להיות שגויה.
יחד עם זאת שילוב של מספר נקודות ציון מאפשר לנו להניח אם אנחנו בארץ הזוועות או הפלאות.
1. כניסה לחוויית ההשפלה מתוך מודעות והסכמה.
2. אפשרות ליציאה מחוויית ההשפלה עם מילת ביטחון בכל רגע. זה סוג של סשן.
3. תחושה שעושי הפעולות המשפילות והנוכחים בהן מכבדים ומעריכים אותנו על ביצוען.
לעתים התחושה ברורה יותר לפני ההשפלה ואחריה מאשר במהלכה.
4. הידוק הקשר וקרבה משמחת רבה יותר לשולט כתוצאה מביצוע ההשפלה.
5. עלייה בתחושת האושר הרגשית והעוצמה האישית הנובעת מההישג שהגענו אליו.
זה סובייקטיבי. בחוויית הנשלטות לומדים מתי מוותרים על רצון מתוך רצון פנימי רצוי ומתי להימנע מוויתור מתוך אילוץ חיצוני.
יש להיזהר ולהיות עם האצבע על הדופק. לוודא שההשפלה מופעלת בגישה אלטרואיסטית, לא אגואיסטית. ממקום מכיל, לא מכלה.
למשל בהשפלה שחוויתי כעת, רחיצת כלים במטבח כאשר הוא וחברתו נמצאים בחדר הסמוך, בקריאה חוזרת של מה שכתבתי
הבחנתי במשהו מאד מעניין. כאשר שאל מראש אם אני מסכימה להיכנס לסיטואציה של השפלת שירות, בדק מה עלול להפריע לי.
עניתי שמפחיד אותי שאעשה פרצוף שיבאס את החברה. מה שהשולט האוהב, החכם והמתחשב שלי בחר לעשות,
זה לארגן סיטואציית שירות בה החברה ואני איננו מתראות כלל פנים אל פנים.
כך הפגיש אותי עם חוויית השירות הראשונה שלי בצורה הדרגתית המתאימה לשלב בו אני נמצאת. על אף שהסכמתי לראות
את החברה עין בעין, נטרל את גורם הקושי הנוסף שעלול היה לעבור את סף היכולת שלי שעדיין לא היה מוכר. זו דוגמה לבנייה
נכונה של סיטואציית השפלה. בנוסף שוחחנו אחריה טלפונית ארוכות. בחנו את הנקודות שהתעוררו בעקבותיה.
הקשיים זכו להתייחסות מקבלת ומסבירה. בסיום התהליך מרגישה איתו עוד יותר מחובקת.
ומאושרת. ושמחה. ואהובה. תודה :-)
