נדמה שיחסי-מין לפי ההלכה חייבים להיות מאד שמרניים. חור אחד זמין באופן כללי. המחמירים
מקפידים על תנוחות מסוימות, חושך. למעשה גם היום יש המתירים יותר, אם גם בחלק מסתייגים.
חז"ל קראו ליחסים אנאליים "הפיכת השולחן" או "ביאה שלא כדרכה". לא רק שזה היה מותר לגבר,
חובת האישה הייתה להסכים לכך בלי מילת ביטחון. וזו האישה החוקית, מעניין מה עם השפחה...
המדרש מספר על אישה שהתלוננה על כך שבעלה מקיים איתה יחסים אנאליים בניגוד לרצונה.
תשובת רבי יהודה הנשיא הייתה שלפי התורה זה מותר ולכן אין מה לעשות, הוא יכול להמשיך.
פעם ניתן היה לקדש אישה לא רק בשטר הכתובה ובכסף אלא גם באקט מיני. היחסים האנאליים
התקבלו לפי ההלכה אפילו בתקופות מאוחרות בהקשר זה. נחשבו לביאת קידושין תקפה לנישואים.
מאז מעמד האישה התקדם בעולם. בעקבות זאת גם בהלכה היא זוכה ליותר הגנה.
אורח חיים יורה דעה אבן העזר ל"ג:
"בביאה כיצד אמר הרי את מקודשת לי בביאה זו או ב' מהלשונות ונתייחד בו עמה בפני עדים ובעלה
בין כדרכה בין שלא כדרכה והויא לה כארוסתו לכל דבר שאינו יורשה ואינו מטמא לה ואם לא גמר
ביאתו לא הוו קדושין עד גמר ביאה שאם קבלה קידושין מאחר קודם שגמר הוא מקודשת לשני
אבל הערה בה ופירש מיד או שאמר תחילה שדעתו לקנות בהעראה קנה מיד".
שבת שלום
