סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אוהבת

שפחה מורכבת

© כל הזכויות לתכנים אשר הוצגו בבלוג זה על ידי יוצרו, לרבות כל הזכויות החוקיות אשר שמורות כקנין רוחני,
זכויות יוצרים והפצה וכל קנין אחר. כל אלה הינם בבחינת בבעלותו של בעל הבלוג.
התכנים המוצגים והן התגובות הינם בבחינת לשימוש הקורא בצורה אישית, ואין לעשות שום שימוש שחורג מכך,
לרבות שימושים מסחריים, הדפסה ושיכפול ו/או כל פירסום, כל זאת ללא קבלת הסכמת בעל הבלוג מראש ובכתב.
לפני 8 שנים. 22 במרץ 2016 בשעה 19:19

 

 

בראש

ובראשונה

הכאב נמזג לתוך

הכוסית של האינסטינקט

הפועלת רק בתגובה ספונטנית

משם ממשיך הכאב בדרכו לכוסיות

ההכרה המודעת אליהן מתחילה לחלחל

ההבנה שמשהו אינו מתרחש כפי שאנו רוצים

בדפנות הדקיקים של התיקוות נוצרת רעידה עדינה

הכאב אינו מפסיק וזורם לכוסיות הרגש השקופות ממלא

אותן בנוזל האבל הכהה ואוטם בקהות חושים מכונסת ועצובה

כעת הוא עובר לישורת הכוסיות הגופנית ומביא לכבדות חולשה ורפיון

מעמיס עליהן יותר ויותר עד שהדמעות פורצות ואת המגדל הפנימי מנקזות

 

 

איכותי לשירותך - קבלי ח"ח על העיצוב :)
חג שמח :)
לפני 8 שנים
מתגבשת -
תודה איכותי לשירותך
ולגימות שמחה נעימות :-)
לפני 8 שנים
איכותי לשירותך - אמן ואמן...מהפה שלך :)
לפני 8 שנים
מתגבשת -
יאמי :-)
לפני 8 שנים
מלך יחיד​(שולט) - תחבקי את הכאב ותאהבי אותו.
תפרידי בין כאב לסבל. הם לא אותו דבר. כך אפשר להמשיך ולהתרומם ולהתעצם. מניסיון.
אבל חיבוק תמיד עוזר. אז קבלי חיבוקים ללא הגבלת כמות ממני מתי שתרצי.
לפני 8 שנים
מתגבשת -
אבחנה נהדרת וכל-כך נכונה
יש הבדל עצום בין כאב לסבל
הכאב מניע את הגלגלים והסבל בולם אותם
תודה על כל החיבוקים
לפני 8 שנים
פרינס​(שולט) - חפצי, חזק, חזק ונתחזק }}}{{{
לפני 8 שנים
מתגבשת -
תודה פרינס משתדלת }}}{{{
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י