לפני 8 שנים. 28 במרץ 2016 בשעה 18:10
יש לי אמונה קטנה. הרבה אמונות כאלה, אחת מהן.
כאשר משהו מסתיים, מקווה שמשהו חדש מתחיל.
שקית נרונים שאני מדליקה בשבת. בקבוק שמן זית.
אבקת כביסה. ליטר אקונומיקה. דוחפת משמעות.
היום הסתיים ניקוי ופינוי מכולת בת עשרות שנים.
כולה הייתה מלאה, עמוסה וגדושה, צפופה ודחוקה.
בעליה ניצול שואה שהעביר חלק ניכר מילדותו בכוך.
בעיני ביטא זאת בסביבת עבודתו. עכשיו זה נוקז.
חברה אמרה לי שהאבן שהייתה לי בכליה היא כמו
סוג של הצטברות מכל מה שעברתי בנישואי וחלף.
אם יחידנית, הבוקר התבשרה שנושאת בן ברחמה.
מרגישה שמה שצריך להיגמר נגמר, ולהתחיל מתחיל.
לא סיפרתי לה על הבדס"מ, בכל זאת הערב כתבה:
"קחי משהו לכאב אל תסבלי בניגוד לדתך הפולנית".
מכירה אותי זאתי, פולניה אסלית ושאקלית שכמוה.
כן, נגולה אבן. בקרוב גם משקעיה ייעלמו בעקבותיה.
