לפני 8 שנים. 2 באפריל 2016 בשעה 21:15
הפנתרה שבי יצאה לפני הכלבה.
פסעה חרש על כריות כפות רגליה.
לא חשפה שיניה ולא שלפה ציפורניה.
נשלטה מכיוון שבחרה להרכין ראשה.
הובלה, זחלה, הושפלה, מרצונה.
מעולם לא נכנעה.
מישירה מבטה באפלה.
תוהה מי יכול ומה נדרש
להיאבק בכוחה המזנק
ולהורידה על כורחה על גחונה.
מקשיבה לצעדים הקרבים בעלטה
ולרחש הלמות לבה.
