קיש מאבד את האתונות שלו. בנו שאול מחפש ואינו מוצא. נערו מציע
ללכת לנביא, החוזה המקומי. הם מחפשים אותו. בדרכם פוגשים נערות
השואבות מים. שואלים אותן "הֲיֵשׁ בָּזֶה הָרֹאֶה" ולפי המענה מגיעים.
בשאלה היו שלוש מילים. התשובה ארכה שני פסוקים. המדרש שואל
מדוע ומעלה רעיונות. קודם כל נשים הן פטפטניות. לפי סברה נוספת
משכו זמן כדי לראות את שאול החתיך שכידוע היה גבוה ומאד מרשים.
כאשר יש שלושה הסברים במדרש המשמעותי שבהם אחרון, הגענו אליו.
הנערות היו נביאות. ידעו ששאול מחפש את האתונות וימצא מלוכה.
הבלעדיות היא חוק בה. "אין מלכות נוגעת בחברתה" במקום ובזמן אחד.
הרגע בו מוחלף השלטון בבא אחריו מדויק. שאול אומנם המלך הראשון אך
מנהיגות הייתה לפניו. הנערות עכבו אותו כדי שיגיע לשמואל במועד
הנכון. בכך מנעו ערבוב מלכויות. הבטיחו שסדרי הממשל יישמרו כתיקנם.
לעתים שואלים מדוע לא יתכן שלשפחה אחת יהיו שני שולטים. התשובה
לפנינו, אדנות היא יחידאית. זו סמכות ריכוזית אורכית הנמשכת מהקודקוד
כלפי מטה. תמיד צריך להיות ברור לכפופים לאיזה צו לשמוע, מי המחליט.
גמרא מסכת ברכות מ' ע"ב:
"וכל כך למה לפי שהנשים דברניות הן ושמואל אמר כדי להסתכל
ביפיו של שאול דכתיב משכמו ומעלה גבוה מכל העם ורבי יוחנן
אמר לפי שאין מלכות נוגעת בחברתה אפי' [אפילו] כמלא נימא".
שבת שלום
