כידוע לא המצאנו את הפטישים. הם עתיקים כתולדות האדם.
מעניין שבתקופות שונות זכו להתייחסויות אחרות, אפילו ביהדות.
מובן מאליו בעיניים בנות ימינו שמשכב בהמה נחשב בזמנו לחטא חמור.
אם גבר או אישה שכבו עם בהמה או כל חיה הומתו הם והיא בסקילה.
מהצוויים שגורמים לי לשנן פעם-חשבו-אחרת-פעם-היו-חוקים-אחרים.
מה שמפתיע הוא שיתכן שהיו פטישים לגיטימיים, כמו פטיש לבגדי נשים.
חז"ל עוסקים בסוגיה הקובעת מי פסול לחיתון עקב בעיה להביא לילודה.
דנים בגבר שלא ברור אם הנקב שלו סגור או פתוח, לרופאים פתרונים.
בכל אופן כדי להבהיר את המצב, באופן חריג מציעים להגיע לשפיכה.
והרי אסור לאונן, להביא לכך ידנית. מה עושים?
פתרון אחד הינו להניח שם לחם שעורים חם, סגולה מגרה בדוקה ומנוסה.
אביי מציע להתבונן בבגדי נשים ויקרה מה שיקרה.
לא צויין באיזה פריטי לבוש מדובר. מה שברור הוא שאין בתוכם אשה.
יש כאן הצעה לשימוש, אומנם במקרה חריג אך עדיין לגיטימי, בפטיש.
חכמים חלוקים בדעתם מה יעיל יותר, פת שעורים או בגדי נשים.
מדבריהם מובן שהפטיש מוכר. יתכן שרווח, נושא בו מתמצאים.
להלכה נפסק הכיוון המתאים יותר לפסוק "בזיעת אפיך תאכל לחם".
מעניין איך אביי הרגיש כבעל דעת יחיד בבית-המדרש בנושא הרגיש.
ואולי דווקא אז קיבלו את הפטיש בצורה טבעית וגלויה יותר מאתנו.
מי יודע, הרי אין איסור לראות בגדי נשים בעת קיום מצוות "פרו ורבו".
גמרא יבמות ח' ע"ו א':
שלח ליה רבא בריה דרבה לרב יוסף ילמדנו רבינו היכי עבדינן א"ל
מייתינן נהמא חמימא דשערי ומנחינן ליה אבי פוקרי ומקרי וחזינן ליה
אמר אביי אטו כ"ע יעקב אבינו הואי דכתיב ביה (בראשית מט) כחי
וראשית אוני שלא ראה קרי מימיו אלא אמר אביי מעברינן קמיה בגדי צבעונין".
שבת שלום
