ניאוף, קיום יחסי מין מלאים בין אישה נשואה לגבר שאינו בעלה, הוא חטא שדינו מוות. מה קורה כאשר גבר חושד
שאשתו נאפה, אך אין לו עדים? התנ"ך מספר על מבחן האישה הסוטה. האמינו שבאמצעותו ניתן לבדוק האם היו
הדברים מעולם או לא. תחילה הביאו קורבן. הכהן נטל עפר מקרקע המשכן וערבב עם מים קדושים בכלי חרס.
בטקס הועמדה האישה והכהן פרע את שיער ראשה. לפי התלמוד יתכן ששיער אסוף ואולי אפילו קלוע היה סימן
היכר של האישה הנשואה. מה שהפך לכיסוי הראש אותו אנו מכירים. האישה שתתה מהמים. אם נאפה בטנה צבה
וירכה נפלה עד שמתה בייסורים. אם לא, המים לא השפיעו והוכרזה כטהורה. כפיצוי זכתה בברכת הפיריון.
פעם ראיתי סרט על שמאן שערך מבחן אפרוחים. כאשר לאדם הייתה שאלה שלא ידע אם התשובה עליה כן או לא,
הביא אפרוח. השמאן האכיל אותו בזרעים מקודשים שהביא איתו. אם שרד וחי, התשובה הייתה כן. אם לא, לא.
התבוננתי ואמרתי לעצמי שהייתי רוצה לראות את השמאן אוכל כמות גדולה ממה שאכל האפרוח שמת, ונשאר חי.
באותו רגע נזכרתי במבחן המים המאררים של האישה הסוטה. כמו השמאן גם הכהן הוא זה שארגן את מה שנבלע.
כמו במבחן האפרוח גם במים, רק מי שעתיד לחיות או למות אוכל או שותה את מה שנכנס לקיבתו. ואני אומרת
שאם מבחן המים המאררים אמתי, מן הראוי וההוגן שגם הכהן ישתה מהמים. אם ישרוד ורק היא תמות, נאמין.
במדבר ה' י"ז, כ"ז-כ"ח:
"וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדֹשִׁים בִּכְלִי-חָרֶשׂ וּמִן-הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל-הַמָּיִם [...]
וְהִשְׁקָהּ אֶת-הַמַּיִם וְהָיְתָה אִם-נִטְמְאָה וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים לְמָרִים וְצָבְתָה בִטְנָהּ
וְנָפְלָה יְרֵכָהּ וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה בְּקֶרֶב עַמָּהּ כח וְאִם-לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע".
שבת שלום
