לפני 8 שנים. 3 באוקטובר 2016 בשעה 17:10
סבתי האהובה ז"ל הייתה גאונית בישול פולנית.
זה לא אוקסימורון אלא הכפפת עולם החומר לרצונה.
הכל הכינה ברגש, כך עשתה גם מחווה קטנה.
כילדה לא אהבתי לשתות את כוס החלב בבוקר.
אפילו בכוס פלסטיק לבנה שטוחה עם ציור של רכבת.
אבל סבתי הגישה את החלב אחרת מאמי.
לאחר מזיגת החלב לילדים הכניסה קוביה של שוקולד.
הבטנו בה צוללת לקרקעית ונעלמת ורצינו אותה.
כאשר גמרנו לשתות הגענו למתיקות שחיכתה בסוף.
מקווה, מאמינה, ששתיתי את כוס הציפייה עד תומה.
השנה אחרי כל החיפושים אגיע להיכרות המתוקה מכל.
היא כבר כאן, בפנים. אולי אמצא אותה, אולי היא אותי.
