רקוויאם לחלום

בפנים הומה אנשים, מוסיקת ג׳אז רכה, תאורה צהבהבה משרה חמימות, שולחנות עטויים מפות לבנות, מלצרים נחפזים כה וכה, נעים פה. כמו קולוניה אירופאית ביבשת רחוקה.
בחוץ סערה. גשם עקשני מכה על החלונות. רק ארבע וכבר חשוך.
היא מדברת ואני מתוחה ולא מרוכזת.
בזווית העין מביטה לעבר הכניסה.
דווקא כשאני נרגעת ודעתי מוסחת לרגע הוא מופיע בפתאומיות, עומד גבוה ממש לידי, לא הספקתי להתכונן ואני מרגישה את הדם מציף לי את הפנים.
אלוהים. אני מסמיקה וכולם רואים!
הוא מקלף מעליו את המעיל ומתיישב בכורסת העור הכבדה, נועץ בי מבט בהיר ומחוייך.
הוא רואה שאני אבודה, הבנזונה.
אותה הוא מכיר מפעם אחרת, מזמן, כבר ישבנו פעם יחד לקפה, אז אני שותקת ונותנת להם לעשות את העבודה וסוקרת אותו, צווארון מעומלן מציץ מתחת לאפודה אפורה, תמיד לבוש טוב, קצת גיק, שום דבר לא מסגיר את האגרסיביות הנחושה שתוקפת אותו כששנינו לבד.
הוא פונה אלי ואומר בשקט:
תעלי למעלה. חכי לי בשרותים
אני מתה ממבוכה, ומתה על הגישה.
קמה ועולה לי לאיטי, כמו איזה נסיכה, לשירותים המהודרים שבקומה השניה.
שני גברים שיושבים על הבר מול המדרגות מסתכלים עלי כשאני עוברת. אוהבת את זה. מכורה לתשומת לב.
מסדרת את עצמי בפוזה שנראית לי סקסית ומחכה לו שעונה על קיר העץ הכהה, כמעט שחור, במסדרון ממול לשירותים. אפלולי נוצץ כזה כאן. הידיות הכסופות, המראה, הברז. הכל נקי, וריחני, ומבריק.
הלב שלי דופק.
אני רואה אותו מגיח במעלה המדרגות. הוא מושך אותי אליו ודוחף אותי פנימה ונועל את הדלת מאחוריו. המבט הזה, של צייד על הטרף, מרעיד אותי מבפנים.
ותוקף מיד. תמיד ככה. מאלה שתוך 20 שניות גג את על הרצפה, בלי מאבק.
מנשק אותי גם חזק וגם רך. מתעלפת על הנשיקות שלו.
מרים לי את השמלה וחותר מתחת לגרביונים ודוחף לי אצבע עמוק, חזק, הנשימה שלי נעתקת.
כמה דקות אני צמודה לקיר, השפתיים שלו מערפלות-משקרות אותי והזיפים שלו שורטים לי את הפנים. דוחף לי יד מתחת לחזיה ומועך לי את השד. אני גונחת. הוא סקסי בטירוף. מוריד אותי מהראש, דוחף אותי למטה על הברכיים.
הכפתור של המכנסיים שלו כבר פרום והזין שלו מתנוסס מולי. יש לו ריח טוב, ובד החולצה שנשלפה מהמכנסיים נוגע מרפרף לי בלחי כל פעם שאני מתקרבת, מי מגהץ לו את כל החולצות האלה. ולמה יש לי מחשבות הכי לא קשורות, פתאום אני פאקינג עקרת בית, הלוך ושוב, הזין שלו נתקע לי שוב ועוד פעם, חזק וכואב, בקצה של הגרון
כן. תכאיב לי. בי א סטריינג׳ר, אני מבקשת בלי קול
הוא משפד את הראש שלי על הזין שלו, לא לוקח לו הרבה זמן, והוא משפריץ לי עמוק בגרון.
אני בולעת הכל. מי אם לא הוא לימד אותי פעם, מזמן, כשעוד הייתי בתולת זרע, לבלוע יפה יפה, עד הסוף, ומתרוממת, קצת מסוחררת, קצת הלומה, דומעת וסמוקת לחי אחת - אולי מהזיפים שלו..? - במראה שממול.
הוא שולח יד לעורף שלי, תופס לי את השיער חזק ומקרב אותי אליו ולוחש לי באוזן ״ישלי מישהי חדשה. כוסית. לא מנוסה. בפעם הבאה אני רוצה שתאכלי כוס״
הדם אוזל לי מהגוף והלב שלי מתכווץ מקור
או מאכזבה
או מעלבון
או מקנאה
למה אני כזאת פתי
איך אני עדיין מאמינה לו. לנשיקות האלו שלו
איך אני עדיין חושבת שמשהו בו השתנה
אחרי ככ הרבה מילים ריקות. ומצגי שווא.

ולמה זה מחרמן אותי כשהוא כזה בנזונה נבלה