נכנסת חסרת נשימה באיחור של חצי שעה
הוא עם חולצה מכופתרת ובלי מכנסיים
כאילו התלבט אם להתלבש מחדש והפסיק באמצע
הוא כל כך גוד לוקינג שזה כמו חבטת נוקאאוט בביטחון העצמי שלי
בא לי להרוג אותך. הוא אומר בשקט
אני מנסה להתנצל ולהסביר
אבל הידיים שלו לופתות לי את הצוואר ואני לא יכולה לדבר
הוא סוגר שפתיים על שלי בנחישות אלימה
הזין שלו תפוח כנגד גופי מבעד לבוקסר הלבן
הוא מושך לי חזק בשיער ומטיל אותי על המיטה
איתו זה תמיד כמו מלחמה. אין רגע של חסד. אני עדיין לבושה ועם נעליים. מושך ממני את הטייץ עד לברכיים. עכשיו אני כבולה באזיקי טייץ ולא יכולה לזוז מתחתיו. הוא מרתק אותי למיטה עם יד אחת חזקה על הגב שלי ומנשק אותי בקו ישר הולך ויורד מהמותן בצד הגו, בדרך לישבן, ולא יודעת למה אבל זה מפתיע אותי, כאילו ההתעניינות שלו בי, בחלקי הגוף שלא רלוונטיים לעונג הישיר שלו, היא לא הגיונית.
מודעות עצמית מחורבנת. פולניה זה כאן.
אני מרגישה את האצבעות שלו פולשות לתוכי ואני רטובה. נורא רטובה.
עכשיו הוא מוחץ לי את הראש לתוך המזרן, אני מרגישה שאני לא יכולה לנשום ונכנסת לפאניקה, משתוללת מתחת לכובד שלו מעלי וצורחת, נדמה שלתוך עצמי כי אני לא שומעת כלום.
במקביל הוא חודר לתוכי בכוח
כשאני מצליחה להשתחרר קצת אני מייללת די אתה קורע אותי... אנלא יכולה לנשום...
וגם מאיימת..
אני אברח..!!
הוא אומר בשקט ליד האוזן שלי את לא
ואני יודעת שזה נכון
זה מזכיר לי את אחת הסצנות הנשלפות ביותר אצלי מפעם, שהאדון הקודם היה חודר אלי מאחור, בכוח, עם זין האימים שלו
הייתי נבהלת ובורחת קדימה באופן לא רצוני, והוא היה רועם עלי בכעס: תחזרי הנה מיד!
זה היה כל כך מחרמן שהייתי חוזרת לזה שוב ושוב בדמיון, בריפיט מסמם, שנים.
השוואות
כל הזמן השוואות
ואני בסדר עם זה