אחרי הסערה
הכל שקט
אתה ישן כמו תינוק, באלכסון, משתלט על כל המיטה
הכל כואב לי וזה כל כך נורא נעים
הכוס שלי שרוט ודואב
כולי מסומנת באדום מהידיים הגדולות שלך
אמנם איימת בשוט אבל בסוף הסתפקת בכלי הזין הטבעיים שלך
אני יושבת עירומה לגמרי, ברגליים מקופלות לצדדים, מפושקות רחב, פעורה, על הכורסה הכחולה, מולך
מתנדנדת לי קלות קדימה ואחורה.. מוצפת שלווה מאושרת כזאת, בוערת מחרמנות.. שולחת יד זהירה, בשקט מופתי, פן תתעורר חלילה ותשאג עלי.. מלטפת קלות את הכוס הפעור, הנפוח מבטישות הזין האינסופיות, בכל התנוחות, מכל הכיוונים, הפועם שלי..
לב העיר ושקט מוחלט כאן
אני מאוננת מולך, בהתחלה בעדינות, אחר כך באינטנסיביות מטורפת כזאת, דוחפת אצבעות לאן שכואב, יותר חזק ועמוק, מפחדת שתתעורר ותשאל וואט דה פאק זונה משוגעת.. לא נגמר לך.. קיבלת זין הולם במשך שעה וחצי ובכית שאת לא יכולה יותר..
אבל אתה ישן
ואני מוטרפת ממך
בגללך
אף אחד לא הביא אותי מעולם לאמוציות מטורפות כאלה, כמוך. לאובססיביות חרמנית כזאת. אף אחד לא זיין לי את הלב והגוף ככה.
אני גומרת בשקט. ומתחילה שוב.
אחכ תתעורר. ואלך להתקלח. ואאונן שם, שוב. הפעם בקול.
אני מדמיינת את עצמי כמו האישה הזו, אחרי שהעולם נגמר בשואה גרעינית, בספר שקראתי פעם, שהשטן לוקח לו לפילגש, ואחרי שטעמה את זין החרב המשוננת שלו שערה הארוך הלבין בין רגע, והיא יושבת בפינת החדר על כסא ומאוננת כל הזמן, בלי הרף, לא רואה אף אחד ושום דבר.
יום מאושר
אני מרחפת
כמו תמיד אחריך
