לפני 10 שנים. 22 במאי 2014 בשעה 17:04
סטירה חזקה על התחת. מכה לא כואבת אבל היא מפתיעה אותי.
רכונה מעל רגלי גבירתי אני לא נעה. אני נהנית להיות חשופה מולה. היא מחייכת.
"יותר מדי לבנה וינטר". העור שלי מקבל לאט לאט גוון אדום.
"סליחה מיסטרס. אני לא נוהגת ללכת בשמש".
היא מושכת לי בטבעת של הקולר ומעמידה אותי לרגע על הברכיים כדי שאסתכל עליה.
"אני לא מוציאה אותך מספיק החוצה כנראה". היא אומרת ברכות.
אני מושכת בכתפיי. היא אוהבת שאני קצת חצופה. היא לא מענישה אותי על זה.
שיקרתי לה רק פעם אחת. ופעם אחת בלבד. העונש היה נוראי. אבל אני עדיין זוכרת אותו בחיבה.
העונש היה מידת המחוייבות שלי כלפיה. רק כאשר סיימתי אותו היא קיבלה אותי כמו שאני בלי שום הסתייגות.
"גבירתי את נראית נחמדה". משפט הפתיחה הדפוק ביותר שיצא לי מהפה. אבל הייתי חדשה. לא ידעתי עדיין מה לומר.
קיבלתי תשובה רק אחרי העונש.