חלקת אדמה קפואה שלי

נקישה רכה של מנעול אשר סוגר את הקולר סביב צווארה.

גבירתה מחייכת כשהיא מחברת את השרשרת בנקישה נוספת ואז מושכת קלות בידה ומובילה אותה לעבר שפתיה בנשיקה מלאת תשוקה.

"את שלי. זונה. אל תשכחי את זה"

היא יודעת שהיא שייכת לה. היא מעריצה ואוהבת אותה. הגבירה שלה.

היא עכשיו יודעת מהי ההרגשה הזאת, להיות שייך למישהו. להיות שייכת לה. זוהי התרוממות רוח. שחרור. לא אכפת לגבירתה מהחיים שלה בחוץ. היא דף חלק.

היא עדיין זוכרת את היום בו היא ביקשה להיקלר. היא רצתה ללמוד להיות גבירה בעצמה, ואיזו דרך טובה יותר מאשר להיות סאב קודם?.

החודשים חלפו והאמת פשוטה: היא סאב. המקום שלה בעולם הוא מתחתיה. להעריץ, לאהוב, לשרת, לציית וכן גם להיות נאהבת בעצמה.

הקשר בין השתיים לוקח אותן למחוזות בלתי נשכחים וחוויות שנצרבות בתוך הגוף.