לפני 8 שנים. 23 בנובמבר 2015 בשעה 14:16
להישען אחורה, להניח את הראש בחיקה והיא מלטפת אותי. זה נצרב בזיכרון וזה תמיד יחמם לי את הלב. כי השייכות במערכת יחסים בדסמית זה לא דרך כאב או השפלה. זה דרך הלב והידיעה שאתה יכול להפקיד את עצמך בידיה. כי איתה הייתי שווה לה גם אם היא הייתה הדומית ואני הסאב. וזה היה הדבר היפה.
הגדרות הן דבר נזיל. סוויץ אולי לא מתאר אותי הכי טוב אבל קשה יותר להגדיר אותי כסאב כאשר לפעמים אני פשוט רוצה לקחת את הכח ולעשות לה את מה שהיא עשתה לי. עונג נפלא עוד יותר כאשר הוא מחולק שווה בשווה. כי החיוך שלה שווה את כל המאמץ.